תשובות מהר"ם, דפוס פראג קצ״אTeshuvot Maharam, Prague Edition 191
א׳קצא. בת יומא (ע"ז ע"ו ע"א) פרש"י בסוף ע"ז שבישל בה גוי היום אבל בישל בה אתמול כבר הופג טעמאבלינת הלילה משמע מתוך פירושו שלינת הלילה פוגמת ולא בעי' מעת מעת וגם ר"ת נשאל ע"ז אם צריך מעל"ע או אם נאמר אם בישל בה איסור סמוך לחשיכה כיון שחשיכה נפגם הטעם שהרי אינה בת יומא ונאמר שתחלת הלילה הוא שפוגם יותר משעה אחרת והשיב כי כל רבותינו [אמרו] שלינה היא פוגמת ונראה דברי' כי לא הי' דרך לבשל בלילה בימים קדמונים כדמשמע [שקבעו] זמן לק"ש בזמן שכיבה לכהנים ועניים וכל אדם בשמעת' קמייתא דברכות (ב' ע"ב) ואע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדר שלינת הלילה קרי עבור צורה כמו תבשיל שיעבר צורתו כדאמר (פסחים ל"ד ע"א) תעובר צורתו ויצא לבית השרפה וק"ו אם הוא בעין מעובר צורתו בלילה כ"ש איסור [הנבלע] בקדירה וגם הלשון מוכיח דלא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא שבישל בה היום אבל בישל אתמול מעל"ע לא [בעי] דאל"כ חול"ל לא אסרה תורה קדירה אלא מעל"ע [דמשמעות] בת יומא ליכא מעל"ע ודוקא כשעמדה כל הלילה בלא בישול איסור יש להתיר ולא בענין אחר כיון שאינו [ידוע מה גורם הפסד הטעם ויש] לספק אם תחלת הלילה או בסופו או כלו גורם הפגם [והפסד] הטעם אבל אם עמדה כל הלילה בלא בישול מותר ולא בעי' מעל"ע ועל דא אני סומך והמחמיר תבא עליו ברכה ויש לחוש חסרון כך השיב ר"י.
1