תשובות מהר"ם, דפוס פראג קצ״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 193
א׳קצג. ועל שחיטת נשים אם יכולת כבר משמע בזבחי' (ל"א ע"ב) שהשחיטה כשרה בנשים ואפי' לכתחלה כדמשמע התם ומה שמביאי' מהלכות א"י הרוצים לחדש והשמחים ללא דבר כתבהו. שיעור הכשר מקוה העשוי [במי] גשמים צריך שיהא בו ארבעי' סאה באשבורן במקום א' או אפי' בב' מקומות והוא שיהא נקב כב' אצבעות ביניהם חוזרות למקומן. ומדלא קאמר באיזה אצבע ש"מ באצבע בינונית ולא [באגודל] ואותן מ' סאה בעי' שילכו מאליהן למקוה ולא יוליכם דרך כלי שיש לו בית קבול שעומד דרך קבלתו ועשוי לקבלה ולא אפי' דרך צנור שחקקו ולבסוף קבעו אם יש בו בית קבול עפר וצרורות כל שהוא. ואם העביר עליהם אפי' שכל המקוה פחות קורטוב נפל שם בהכשירו אם העביר ג' לוגי' דרך הכלים פסלו את המקוה. ואפי' נפלו לתוכו לוג לוג [לא אמרי'] כיון שנפל לתוכו לוג הראשון ה"ז מקוה שלם ואותו הלוג לא פסלו וא"כ כשיפלו לתוכו עוד ב' לוגי' לא יפסלו אותו אינו כן שאם הי' הלוג הראשון משלים את המקוה להכשר היה כדבריך אבל אמו כי הלוג מים שאובים לא פוסל ולא מכשיר הלכך מקוה חסר הוא וכי נפלו ג' לוגים פסלוה לגמרי. ואם הי' המקוה שלם בכשרות אינו נפסל במים שאובי' אא"כ נפל בו למחצה. וכ"ש אם נפלו בו רוב פסולי' פסלוהו וכן מקוה שלם נפסל בשינוי מראה ודוקא כשנפלו בו מי פירות ושינו את מראיו פסול ואם נפלו מי גשמים וחזר למראיו כשר אבל בהדחת כלים ושריית סמנים אינו נפסל, וגם אוכלי' כ"ש אם נשנתנו מחמת עצמן, ושיעור מראה אין לו שיעור שאפי' לא נפל בו אלא קורטוב ושינה את מראיו פסול. היה מקוה שלם ונשתנה מראיו ממלא בכתף ונותנו לתוכה עד שיהפך למראה המים. וג' לוגי' שפסלו את המקוה החסר דוקא משנים או משלשה כלים אבל מד' לא כיון שהפסיק קודם שהתחיל השני וה"מ שלא נתכוין מתחלה להוסיף על הרשון ועל השני ואח"כ נמלך להוסיף אבל אם הי' בדעתו מתחלה להוסיף על הראשון ועל השני ואח"כ נמלך להוסיף אבל אם הי' בדעתו מתחלה להוסיף על הראשון ועל השני בכל שנה מצרפי' לג' לוגין. אבל המעיין אינו נפסל אא"כ העבירו דרך כלי קבול ואם היה עומד ומניח עליו מים שאובי' והמיכן אין מטהר בזוחלין אבל מטהר בכל שהוא ואם הי' מושך בכל שהוא אפי' כרגלי הנדל וריבה עליו מים שאובים והמשיכן הרבה הרי הוא כמו שהיה לכל דבר. ואם העבירו כלו ע"ג כלים או ע"ג הספסל [הרי הוא כמקוה ובלבד שלא יטביל ע"ג הספסל] משום גזירת מרחצאות. וכשם שהמעיין אין נפסל ברבוי מים שאובי' כך אינו נפסל בשינוי מראה. והמקוה החסר שנפלו לצתוכו פחות מג' לוגי' שאובי' לא פוסלי' ולא משלימי' לשיעור מקוה אבל אם המשיכן לאון שאובי' דרך מרזב שאין בו בית קבול אצטרופי נמי מצטרפי ואפי' י"ט נמי מצטרפי' בהמשכה ולא אמר דוקא כשקדם למקוה רובה דכשירה [למיעוטא] דשאובי' אבל אי נפיל כי הדדי לא דאפי' נמי כי הדדי מצטרפי' מדתנן (מקואות פ"ד מ"ד) מי גשמי' ומי שאובי' שנתערבו בחצר ובעוקא כו' אם רוב מן הכשר כשר אלמא כי אתאי רובא דכשירה ומיעוטא דשאובה שהיא המשכה כי הדדי למקוה [נמי] מצטרפי'. ואם כל המקוה מים שאובים ונמשכו למקוה לא פופסלין ולא מטבילין בהן עד שירדו עליהם מי גשמים מ' סאה וכ"ש מי פירות שאין פוסלי' [אלא] בשינוי מראה אבל אם לא היה שם כדי שינוי מראה אין פוסל ואין מצטרף. אבל אם הי' מקוה שלם ונפל לתוכו סאה מי פירות [ואין] בהן כדי שינוי מראה ואח"כ נטל ממנו סאה כשר. נמצאו השאובי' ומי פירות מצטרפי' בענין זה למקוה. וג' לוגי' הפוסלי' המקוה דוקא שיהו כלם שאובים ויהא בהן מראה מים אבל אם נפל לתוכו מעט יין ושינו את מראיו אין פוסלי' עוד את המקוה אא"כ שינו כל מראה המקוה כדין שאר מי פירות. ואלו מצטרפי' לשיעור מקוה השלג והברד והכפור והגליד והטיט הנרוק שהפרה [שוחה] ושותה מהן וכלן [משערין] בכמו שהן ובלבד שימעך חלל השגל שיהא ככפור ואפי' מדדו בכלי ונתנו במקוה מצטרפי' ובלבד שיהא רוב המקוה כהלכתן. נשלמו דיני מקוה שסידר הרב ר' אברהם בר דוד אב ב"ד. ושמעתי ממורי הרב אע"פ שאנו רואין כשדולין המקוה כששואבין אותו אז נופלי' מן הדלי מים וחוזרי' למקוה והן שאובין אין לחוש בכך רק שיהא הדלי [ניקוב ככונס] משקה כי אז בטל מתורת כלי ואז אין תורת שאיבה במים הנופלי' ממנו.
1