תשובות מהר"ם, דפוס פראג רל״טTeshuvot Maharam, Prague Edition 239
א׳רלט. וששאלת על מדת הטפחים אם באמצעי' של גודל ברחבו הוא מודד או למעלה מן הפרק או למטה נ"ל דקיי"ל ארבע בגודל דהוא טפפח היינו ברחבו של גודל באמצעתו מסרא דמסתמא לא באו חכמים לסתום אלא לרש דבראשו הוא צר מאד ושוב שופע והולך וא"א לעמוד עליו מהיכן הוא מודד אלא מרחבו ועוד יש לי להביא וראי' דאמר בזבחים פ' קדשי קדשים (זבחים ס"ג ע"א) כל כבשי [כבשים] שהיו במקדש היו של ג' אמות [לאמה] חוץ מכבשו של מזבח שהי' ג' אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע בזכרותו ה"ג רש"י בשם רבותיו אלא שהוקשה לו א"כ הי' הכבש נמוך רביע אמה מן המזבח והתורה אמרה לא תעלה במעלות ור"י פי' דלא ד' רש"י שכתב רביע אמ כי אינה אלא חומש שאמה וחסר משהו וה"ר נתן זצ"ל מיישב דבריו וכן הוא באמת דבפ' תי הלחם (צ"ז ע"ב) מוכח דאמה של עליית היסוד לא היתה אלא של ה' טפחים נמצא מרווחים בשפועו של כבש קרוב לד' טפחים שהרי לכל טפח של עליית המזבח יש קרוב לד' טפחים בשפוע הכבש [ואם הוספנו] לגי' חצי טפח לכל אמה דהיינו ד' טפחים וחצי על גי' רש"י דגר' ג' אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע ותו לא להכי הוצרך הספר לסיים בזכרותו פי' בחדודו של אצבע לפני' בראשו וקאי אאצבע ושליש אצבע שאתה נותן לכל אמה יש לשער בזכרותו של אצבע כקדי שנרויח קרוב לחצי טפח [שהוספנו] וק"ל. ומדקאמר התם בזכרותו מכלל דכל היכא דמשערי' סתמא באמצעתו מן הרוחב שבו מודד ושלום מאיר ב"ב זלה"ה.
1