תשובות מהר"ם, דפוס פראג רמ״אTeshuvot Maharam, Prague Edition 241

א׳רמא. אשיבכם כפי ע"ד נ"ל אחרי שראובן ובנו לא מעלו בשליחות ועשו כל היכולת אך שאירע אונס הידוע שנתפס ההגמון אחרי שהתחיל בנקמה להרוג שניהם מהם והשאר צוה לכותבם להתחייב הריגה שאף יחיד שעשה חבירו שליח בעוד שלא מעל ופשע ושינה בשליחת דיכול לומר לתקוני שדרתיך ולא לעותתי שחייב לקיים כל מה שנדר כמו הנותן מעות לקנות חטי' ופחתו פחותו למשלח (ב"ק ק"ב ע"א) וכ"ש בנדון זה דזהו מנהג פשוט בכל המקומות תפוצת גולה שאם מצוים לפרנס אחד לילך בשליחותם ועשה שליחתו לשם שמים ולא שינה שהקהל מצוים לסלקו ואם א' או שנים צעקו נגד הדבר אף מראש ועד סוף בשביל זה לא יפטרו דבטל יחיד במיעוטו ובדידי הוי עובדא כמה פעמי' כשהייתי שליח קהל קלוניא ור' סזלקמן כהן צעק כמה פעמים אל תדור עלי כלום בשביל זה לא נפטר להכשיל את הרבים בפעם אחר וכ"ש בנדון זה שעת הסכנה הי' מגופים והדבר נחוץ ושנו ושלשו במכתבם להזהירו לזרז הדבר ועשה כל יכלתו דאין להרר אחריו דמסתמא לא שדי איניש זוזי בכדי [ועליהם לתן את החוב] כדי שלא תנעול דלת בפני הטורחים עבור רבים אין לדקדק ולמצוא דקדוק עניות והעושה כך אין לבו לשמים. גם במכתבם אין כתוב שום תנאי אלא רק לזרזו ואם יאמרו הקהל בעל פה על תנאי כזה וכזה נדרנו לא אתי בע"פ ומרע לשטרא דאי לא תימא הכי אין לדבר סוף [כי] כל פעם ופעם יאמר על תנאי זה נדרתי כך וכך ואשתקד לא היינו אלא י"ב שנדרו למלך כ"ג אלפים ליטר' ע"ת אם לא יקיים לא היינו חייבי' לו כלום ונסוג אחור ולא קיים תנאו ובמזיד וכי על אותן י"ב לתן הממון חלילה כ"ש בנדון זה שכבר התחיל בנקמה לולי נאנס ואף אני לא הלכתי שם בשליחות הקהל ומיחו בי שלא לילך והתניתי עם המלך ג' פעמים שאין לנו דין ודברים עמך אך אם תעשה מה שנדרת לנו יתנו לך [וזה אאסוף] ואם לאו לא יתנו לך פרוטה וענה המלך איני רוצה יותר אם אעשה מה שנדרתי מוטב ואם לאו אל תתנו וכשנסוג המלך אחור אמרתי אל הקהלות אל תטילו על הקהלה שלנו מאומה וכל תופשי התורה שהיו שם פסקו שהקהלה שלנו פטורה וכתבו לנו פטור והפסק בידי ועל כל זה הלכו וקבצו מס על הקהלה שלנו והראה המלך והפחה עפרהרט ולולי שראו הקהל [כי] לא יכלו להוציא מחובותיהם כלום היו צריכי' לתן ועדיין עורבים ומצפים אם ימצאו מקום לגבות קצבתם וחרה אפי במטילי המס והראתי הפסקים של תופשי התורה ואמרו אין אנו משגיחים בפטפוטים כך דין קהלות מקדמוני' ראו איך מי שעורר מדנים אלו אין לבו לשמים אך הקהל ישבו ויעיינו בדבר מראש ועד סוף וישלמו כפי חלקם המגיע שלא לנעול דלת בפני כל אדם ושלום החיים בן אמ"ו הר' יחיאל חפץ טוב.