תשובות מהר"ם, דפוס פראג רנ״טTeshuvot Maharam, Prague Edition 259
א׳רנט. ב) לענין מקרקעי נמי יש חילוק בין גדולים לקטנים דבפ' שום היתומים (ערכין כ"ב ע"א) א"ר יהודה א"ר אסי אין נזקקי' לנכסי יתומי' אא"כ רבית אוכלת בהן ורבי יוחנן אמר אף לכתו' אשה משום מזוני ובפ' שור שנגח דו"ה (ל"ט ע"א) פריך עלה דקאמר מעליית יתומי' ומשני מזיק שאני אבל בעלמא אין נזקקי' ליתומי' עד דגדלי אבל בגדולי' נזקקי' להם ואפי' במע"פ ואפי' אין חייב מודה כו' כדפי' אבל בקטנים אפי' חייב מודה חיישי' לצררי דקאמר אין נזקקי' להם אלא לכלתובת אשה משום מזוני אבל בבע"ח אף בשטר ואפי' חייב מודה אין נזקקי' ואע"ג דאשכחן בהכותב (פ"ו ע"א) דמחמרי בבע"ח יותר מכתובת אשה דהיכא דליכא שיעור למגבי אלא לחד מיניייהו לבע"ח יהבי' לאשה לא יהבי' דיותר משהאיש רוצה וכו' הכא מיהו מחמרי' לכתו' יותר מבע"ח. והא דאמרי' בכולי תלמודא דשט"ח גובה מן היתומי' כו' כדפרי' אי בגדולים בכולי עניני אי בקטנים בחד [מעניני' שפירשתי] למעלה בהשואת גדולי' וקטנים היכא דליכא למיחש למידי א"נ מדאמר רב נחמן בפ' שום היתומים (ערכין כ"ב ע"א) מריש לא הוי מזדקיקנן אלמא דרשות הוא בידי הדיינים לפי מה שרואי' להזדקק [אם] עשירים הם דזכות הוא להם דלא ליזלו בתר שבקייהו ומעמידי' להם אפטרופוס מיהו אין רשאין למכור אבל ב"ד מוכרי' הכל לפי ראות עיניהם ודוקא בקרקעות הוא דנזקקי' אבל מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח כדפ'. וההוא דגט פשוט (קע"ד ע"א) דההוא ערבא דפרעי' למלוה מע,פ הוא לגבי דיתמי דנפרע השטר ונמחל שעבודו ולהכי קאמר ר"פ פריעת בע"ח מצוה דכיון דמע"פ הוא לא מחייבי יתמי למיעבד מצוה ולפרוע חוב אביהם ובהא פסקי' הלכה כרב הונא ברי' דרב יהושע דהיכא דשמתי' ומת בשמתא דלא חיישי' לצררי גובי' מהן ואפי' מע,פ. ובשם הרב נמצא פריעת בע,ח מצוה וכופי' אי אמר לא בעי' למיעבד מצוה והיתומי' אף במלוה בשטר וידוע שלא פרע האב מחיים אם לא הניח קרקעותיו כי אם מטלטלין אין עליה רק מצוה ולא חובה ולא כפינן ואף [אם] הם גדולי' מעובדא דקטינא דהם גדולים היו מדטריף בע"ח ואפ"ה קאמר דאי אמר מעיקרא עבור קטינא אנו פורעי' סלוקי סלקוה ולא כפי' להו מכאן ואילך כיון דל"ל קרקעות ואע"ג דאית להו מטלטלי טובא. אבל הניח קרקע לקטנים כפי' היכא דליכא למיחוש לצררי כגון מת בשמתיה או אמר תנו או מת תוך זמנו אבל היכא דאיכא למיחש לצררי אין נזקקי' לנכסי יתומי' בעודן קטני' אף במלוה בשטר ואפי' יש להן קרקעות הרבה וכולי האי מלתא דערכין מיירי במלוה בשטר. ואם היתומי' גודלי' הם אין לחוש לצררי דהא ידעי במילי דאבוהן ונזקקי' לקרקעותי' במלוה בשטר ואף במע"פ היכא דידוע דלא פרעי' האב מחיים [ואי] לא יורשי' אפי' גדולי' נפטרי' בולא כלום דהא אלו אבוהון קיים נפטר בשבועה שפרע וכיון שמת אין יורשיו [חייבי'] כלום. אבל במלוה בשטר ליכא למימר הכי דהא המלוה בשטר צריך לפרוע בעדים ורב ושמואל דאמרי מע"פ בין מלוה בשטר אבל רבינו יעקב הי' אומר דוקא מלוה בשטר ולא מע"פ והטעם לפי שכתב בשטר דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרא והיינו אקני' מטלטלי אגב מקרקעי גבי ממטלטלי כו' והא דכתב כו' ואין לנו בזה דברים ודוקא לגבות מן היתומי' עמדו מטלטלי במקום מקרקעי לפי שאין בהם דין קדימה אבל בבעלי חובות אם מכורי' או ממושכני' לא וכן פי' האלפסי בשערי'.
1