תשובות מהר"ם, דפוס פראג רס״דTeshuvot Maharam, Prague Edition 264
א׳וזאת תשו' רבינו גרשם וחלוק עליהם וז"ל.
1
ב׳רסד. דעתי נוטה כי כן כתוב בהלכות פסוקות וכן בתשו' הגאוני' מקום שמתביישים לשבע ומחוייב אדם שבועה לחבירו וא"ל השבע וטול ושכנגדו אמר השבע ותפטור הדין עם מי והשיבו או משתבע [ופטור] או משלם בלא שבועה ומה [שפסקתי] להפוך שבועה אפי' דאו' מפני שר' ליאון רבי שלמדני רוב תלמודי זצ"ל חכם מופלא לא סבר להא דלית הלכה כמר בר ר"א ונראה דברי ר' ליאון [רבי] מדבריהם כי י"ל איזה כח מרובה מי שיש לו שטר [או כופר במקצת, מי שיש לו שטר ובעל] דינו אמר פרעתי ואשבע שפרעתי אין שומעין לו ומשלם בע"כ אפי' כתוב בשטר ק' מנה ומי שמודה לו בפרוטה וכופר בק' מנה משלם פרוטה ונשבע על ק' מנה ומעתה הדברי' ק"ו ומה מי שתופס שטר בידו שאין בע"ד יכול לומר אשבע ואפטור יכול לומר השבע וטול דאמר רב פפא (שבועות מ"א ע"א) האי מאן דנקיט שטרא עלי' דחברי' וא"ל שטר פרוע הוא אמרי' לאו כל כמיני' זיל שלים ואי טעין ואמר אשתבע לי אמרי' לי' אשתבע ליה מי שמודה לחבירו בפרוטה וכפר לו בק' מנה שיכול לומר אשבע ואפטור לא כ"ש שיכול לומר לו השבע וטול וזה שכתוב בתורה ולקח בעליו ולא ישלם [ותנינא] כל הנשבעי' שבתורה נשבעי' ולא משלמין לא שאין הנטען יכול לומר לטוען השבע וטול אלא שאין התובע יכול לומר אשבע ותן לי שאם אי אתה אומר כן נמצא [שח] הגזלן יפה מאדם כשר שהגזלן אומר לבעל דינו השבע וטול והכשר או נשבע או משלם בלא שבועה וק"ו ומה גזלן שהורע כחו שאינו יכול לשבע אינו משלם בלא שבועה כשר שיפה כחו שישבע ויפטור אינו דין שיכול לומר השבע וטול אלא נראה שזה שכתוב ולקח בעליו ולא ישלם שאין התובע יכול לומר אשבע ותן לי לפי שכתוב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ואם היה כתוב ישלם ויקח שבועה אין אדם יכול לעמוד מפני הרמאי' שהיו מתקרבי' אצל בעלי בתים ומלוים להם פרוטה ותובעי' מהם ק' מנה ופרוטה בדין והוא מודה לו בפרוטה וכופר בק' מנה ואם אמר לו הדיין תן לו ק' מנה וישבע ויטול מה דרך נועם ונתיב שלום הוא זה אלא ודאי תיקן הכתוב שלא יפקיעו הרמאי' נכסי בעלי בתים אלא מי שרוצה להחמיר על עצמו ולהזיק בנכסיו ולומר השבע וטול שא"א בתקנה זו הרשות בידו. ועל הטעמי' האלו סמכתי ולא חלקתי להפך שבועה בין בדאו' בין בדרבנן ועוד שסמכתי על דברי ר' ליאון ועוד שלא מצאתי [בתלמודא] שאין הלכה כמר בר ר"א במיפך שבועה ואם בתלמוד אינו ומסברא היא אומר [אני] רואה את דברי ר' ליאון שמסר לי כי מופלא בדורו היה [ואחרי דבריו] לא ישנו ומה שלמדתי ודעתי נוטה כתבתי וחתמתי גרשם ב"ר יהודה. ומשם הר' ברוך ממגנ"ץ נשמע דיש לדקדק דבדאו' לא מפכי' שבועה דאמר ר"פ המפקיד (בבא מציעא ל"ד ע"ב) סלע הלויתני עליו ושתים הי' שוה והלה אומר לא כי אלא סלע [הלויתיך עליו] וה' דינר הי' שוה מי נשבע [מי] שהפקדון אצלו שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון ויפסלנו לעדות ולשבועה ופריך ותיפוק לי' דשבועה גבי מלוה היא פי' דמודה מקצת בה' דינר וקשה דדלמא אצטריך טעמא דשמא יוציא הלה את הפקדון [לשלא יוכל להפך] אלא ש"מ דסוגי' דתלמודא סברה דאין מהפכי' בדאו' והיינו שבועה דמוה מקצת.
2