תשובות מהר"ם, דפוס פראג רס״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 263
א׳רסג. גרסי' פ' שבועות הדיינין (שבועות מ"א ע"א) מאי איכא בין שבועה דאו' לשבועה דרבנן בדרבנן מפכינן בדאו' לא מפכינן שבועה [ופריך] ולמר בר רב אשי דאמר בדאו' נמי מפכי' [מאי איכא בין דאו' לדרבנן] כתוב בה"ג בהלכות שבועה דלית הלכתא כמר בר רב אשי במיפך שבועה ואודיתא מיפך שבועה היינו הך ואודיתא דאמר מר בר ר"א בפ' זה בורר (סנהדרין כ"ט ע"ב) לא כתבי' אודיתא עד דכתבי ושלחו שליח ומזמני להו לבי דינא. ובסדר תנאים אמוראים כתוב דהלכה כמר בר ר"א בר ממיפך שבועה דאו' מיפך שבועה שנים שהיו דנין והיה א' חשוד על השבועה וחייבוהו שבועה מר בר ר"א אמר מפכי' שבועה מן החשוד על שאינו חשוד, ומכתב הודאה כגון דמטמין עדים בכילתא. ומיהו מה שפי' דמר בר ר"א איירי בחשוד אינו אלא כמו שפי' בקונטריס אם אמר הנתבע לתובע השבע וטול דבחשוד לא איירי עד סוף שמעתתא דאמר איכא ביניהו שכנגדו חשוד ור"ח פסק דהלכתא כמר בר ר"א בכל התלמוד בר ממיפך שבועה וחיורי וסי' הפך לבן [וחיורי] מפורש בפ' בהמה המקשה (חולין ע"ו ע"ב) מר בר ר"א אמר בענין צומת הגידין כיון [דזייגי] אע"ג [דלא] חיורי הנך תרתי לחוד לית הלכתא כותי'.
1