תשובות מהר"ם, דפוס פראג ער״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 275
א׳רעה. השיב ר"ת על [לוי] שהפקיד מנה לשמעון שלא בעדים וראובן בקש מלוי קבל לי מנה משמעון שנתחייב לי שמעון וקבל לוי ואח"כ בא שמעון ללוי ותבעו להחזיר לו המנה שנתן לצורך ראובן כי בטעות פרעו ואם לא יחזור יעכב שמעון המנה שהפקיד לו לוי וראובן תובע מלוי מנה שזכה לו ולוי טוען לא זכיתי לך ע"מ שאפסיד פקדוני שביד שמעון נ"ל כי מן הדין יחזור לו לוי המנה שנתן לו שמעון לראובן כי זכה לו כדאמר פ"ק דגיטין (י"ד ע"א) הולך מנה ללוני שאני חייב לו אמר רב [חייב] באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר ותניא כות' ואפי' הי' פקדון זכה לו ולא מצי למיהדר דכי פרכי' התם גבי פקדון נימא אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר וכו' ומוקמי' לה שהוחזק כפרן ה"מ היכא שאמר לו הנפקד מדעתו הולך אבל אם אמר לו המפקיד הבא פקדוני ונפקד נתן לו הו"ל כזכי ולא מצי למיהדר בי' כמעשה דר' דוסתאי בר ינאי (גיטין שם ע"ב) שלא הוחזק כפרן ולא בעי ר' אחא לאהדורי. ומה שאמר לוי לא זכיתי ע"מ שאפסיד פקדוני דברים שבלב אינם דברים ושמעון אין נאמן לומר טעיתי וחשבון טעות הוי מגו דאי בעי אמר להד"ם כי אמר נמי [טעיתי] וכו' וכן כל מגו בהאשה שנתארמלה [דהא] לא דמי' אלא להא דאית ליה ארעא [דראובן במשכנתא] ואכלה שני חזקה וטוען על ראובן לומר בית [שאני] דר בו שלי הוא מגו דאי בעי' כבישנא לשטר משכנתא ואמינא לקוחה והיית נפסד [דאינו נאמן] כמו [אם אמר] בית שאתה דר בו שלי הוא דהאי מגו ליתא כ"ש שזה מציל עצמו בממון חבירו ואין הדין עם לוי ומהנהו גינאי דההיא שמעתתא דהתם עביד חושבנא לסוף אשתכח דחשבון טעות ופטרוהו ליכא למשמע מינה דהתם בהודאת בע"ד הוי או [בהיתה] ידוע עפ"י עדים דאי לא"ה לאו כל כמיני' וראי' בידינו.
1