תשובות מהר"ם, דפוס פראג רפ״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 283

א׳רפג. תשו' ר"ת לה"ר יוסף ב"ר משה את הנראה בעיני אשיב לך כי הנותן גט צריך לזהר מכמה דברים שאין עולי' במחשבה אם [אין] תלמוד ערוך בפיו. [ומי] שכותב מקום האיש והאשה וירא לשנות יש לו לדקדק [ולכתוב] אני פלוני בר' פלוני שנולדתי במקום פלוני דיתבא על נהר פלוני כדאמר (גיטין כ"ז ע"א) דעל רכיס נהרא ובאתי לדור במקום פלוני דהוא מקומו שעומד בשיקוע ואם אינו [יודע] מקום שיקוע כותב מקום [שעמד] שם בשיקוע ואח"כ מקום שעומד בתוכה באותה שעה ואז הוא יוצא מכל ספק מקום [העיר ואם בא לחסור מקום עיר מולדתן אין בכך כלום] ואם בא לחסור מקום שעומד בה באותה שעה טועה הוא והגט פסול שאין לך שינוי גדול מזה. והיכא דהוחזקו שני יוסף בן שמעון איכא חששא טובא כדאמר בהאשה שלום (קט"ז ע"א) גבי חנן מחיגרא. ואם שם עירו לא נזכר ממה נדע אם הוחזקו אם לאו. ועוד דבהמביא אמר (י"ט ע"ב) גבי ההוא דעל לבי כנישתא דלא הוי גיטא דלא הוי כתוב שמו ושמה ושם עירו ושם עירה ומקום כתיבת הגט צריך לכתוב שהוא מקום שהסופר כותבו שם כדאמר היה במזרח וכתוב במערב ומוקמי' לה פ' הזורק (גיטין ע"ט ע"ב, פ' ע"א) בסופר. וזה הבחור שהי' עומד באלצורה ויצא לו לחלוטין והלך לו ליואני להשתקע [בו ביום שכתב] הגט כמדומה אני כך הי' לכתוב אני פלוני בן פלוני שנולדתי במקום פלוני דיתבא על נהר פלוני ובאתי לדור באלצורא והנני היום ביואני דיתבא על נהר פלוני פטרית ושבקית ותרוכית וכו' ותו לא הוי ספיקא בדבר דטעמא מאי תקון ר"ג שלא ישנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה כדאמר בהשולח (ל"ד ע"ב) במשנה היינו שיש לו שני שמות אחד בגליל ואחד ביהודא וכתב האחד והתקין ר"ג שיהא כותב את האחר שלא יאמרו בגליל לא גירש זה את אשתו כשגרשה בשמו שביהודא ובניהם ח"ו ממזרי' וכשיגריש בשניהם שוב אין ספיקא השתא נמי אין ספיקא ואם כתבו בגט [זה הבחור יואני לבד ולא אלצורא] הרואה זמן ושם העיר [יואני] אומר שלא גירש זה את אשתו שהרי באלצורא הי' עומד באותו זמן ואותו שביואני אחר הוי והו"ל ודאי שינה שמו דפסול ואע"ג דכונתו היתה להשתקע ביואני לא בתר [דעתי'] אזלי' אלא בתר קלא דידעי אינשי מקום שיקועו דכי היכא דאמר דהיכא דעתו לחזור חשבי' לי' שינה שם עירו ושם עירה ה"נ השתא דמה אכפת להו לסהדי [דבאלצורא הי' שוקע באותו הזמן וגט מוכיח שביואני הי' עומד באותו זמן הנזכר בע"כ אסהדי שמעי' לי' למימר הו"ל שינה שם עירו ושם עירה כדאמרי' פ' האשה שלום (יבמות קט"ז ע"א) גבי חנן מחגרא אתו סהדי ואסהידו דהאי] יומא הוי גבן בנהרדעא וכו' ומוכיחי' דלא הוי ההוא דכתב הגט בסורא [אלא דדחינן התם] משום מסר מילי הרי לך כי על העדים לברר הדבר ע"י זמן הכותב בגט להתירה [שלא] להוציא עליו לעז כמו שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה. וא"ת הא אודענהו לסהדי שמשתקע ביואני [אין] בכך כלום דאי הני ידעי אחריני לא ידעי וה"נ אמרי' גבי שם דיהודה ושם דגליל (גיטין ל"ד ע"ב) שבשביל שם הגליל לא די לו שם דיהוד' אע"ג דבני יהודה ידעו הואיל ובני גליל לא ידעו יוציאו לעז וכ"ש היכא דשינה עירו דפסול כי הכא שיראו בני אלצורא את הגט תוך י' שנים יאמרו עליו לא גירש [את] אשתו שבאותו זמן הי' שקוע עמנו באלצורא וזהו אדם אחר ששמו כשמו שגירש את אשתו ביואני ובניה ממזרי' כדאמ' גבי גליל ויהודא ואין לומר להתיר מפני שבני אלצורא [קרובים] ומעוטי הם וידעי בבירור הדבר דלא פלוג רבנן בין קרובי' לרחוקי' אלף פרסאות בין מועטי' לששים רבוא אלא שינה שם עירו לעולם פסול ולא יעלה על לב איש דקבעי שנים עשר [חדש] למיהוי כבני העיר דאין זה אלא ביציאת קול שידעו יושבי עירו שהי' שקוע ביניהם שיכולי' להעיד עליו והרי דבהכי ידעי' מתוך שנותן בתמחוי [חשבי' לי' כאורח] ודקבעי' י"ב חדש היינו לפסי העיר כדאי' בהשותפי' (ח' ע"א).
1