תשובות מהר"ם, דפוס פראג רצ״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 298
א׳רצח. ירושלמי (פ' איזהו נשך ה"ג) חד בר נש יהיב לחברי' דינרי' א"ל הב לי תרין דינרי' אגרן ומה דאינון [דידי] ודידך. תניא (תוספתא ב"מ פ"ד ובאה בירושלמי שם) הנותן מעות לחבירו ליקח ואם ידוע שלקח ה"ז מוציא ממנו בע"כ והא דאמר פ' האומר בקדושין (נ"ט ע"א) רבה [בר בר חנא] יהיב ליה זוזי לרב וא"ל זיל זבנה להאי ארעא ואזל זבנה לנפשי' התם זבן בזוזי דנפשי' וכן מבטל כיסו אין לו עליו אלא תרעומות (ירושלמי ב"מ שם) וצ"ע פ' איזהו נשך (בבא מציעא ע"ג ע"ב) דההוא גברא דיהיב זוזי [לחבירה למזבן ליה] חמרא ופשע ולא זבין ליה משלם ליה כדאזל אפרוות' דזולשפט. וצ"ל התם מיירי כדא"ל בפי' אם לא אקנה לך אשלם לך כל ההפסד וכן מוכח פשטא דשמעתתא והתם מסיק רב אשי אפי' ביין סתם נמי לא דאסמכתא [לא] קניא דלא דמי לאם אוביר ולא אעבוד אשלם במיטבא דהתם בידו והכא לאו בידו דמי יימר דמזבני ליה ומה"ט נמי לא דמי למבטל כיסו של חבירו דהתם בידו לעובדה ומזיק בגוף הקרקע במה שהובירה אבל מבטל כיסו של חבירו אע"פ שא"ל לקח פירות אינו חייב דמי יימר דמזבני' וקיי"ל כרב אשי. ולא דמי לההוא דמכות (ג' ע"א) מעידנו באיש פלוני שחייב לפלוני אלף זוז עד ל' יום והוא אומר עד י' שנים והוזמו אומדי' כמה אדם רוצה לתן ויהי' בידו י' שנים לא דמי למבטל כיסו דהתם היו המעות תחת ידו להרויח בהם והיו רוצים להוציא מידו ומפסידי' [אותו בידים] אבל במבטל כיסו לא היו בידו של מלוה ואם אכלה או הוציאה נעשה גזלן עליה' וחייב באחריות' ואם יתן לו שום דבר זהו רבית. מלשון ה"ר חיים.
1