תשובות מהר"ם, דפוס פראג ש״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 302
א׳שב. והיכא ששכח ולא בירך ולא ספר בלילה פסק בה"ג שסופר ביום וכן נראה מתוך סתמא דמתני' פ' ר' ישמעאל (מנחות ע"א ע"א) אבל ר"ת הי' נראה לו דאין הלכה כאותו סתם ואין יכול לפטור א"ע ביום ממה שחייב לברך בלילה וראייתו דחויה. עוד פסק בה"ג אם פסק בה יום אחד שלא ספר שוב אינו סופר דבעי' [תמימות] ותימה גדול הוא ולא יתכן. פסק הריצב"א שאם שכח ולא הבדיל ולאחר שברך המוציא נזכר אם יבדיל יהא הפסק אלא יבדיל ויחזור ויברך ולא דמי לגביל לתורי (ברכות מ' ע"א) דלא הוי הפסק כיון שאסור לאכול קודם שיבדיל דהתם איכא איסורא דאורייתא.
1