תשובות מהר"ם, דפוס פראג ש״כTeshuvot Maharam, Prague Edition 320
א׳שכ. על הטבועות בנהר שלא נמצאו עדיין נראי' הדברי' שאין הקרובי' נוהגי' ז' ול' כל זמן שמחזרין אחריהן ולא נמנעו מלבקשם דאמר בפ' בתרא דמועד קטן ירושלמי (הלכה ה') על ההוא דמודים חכמי' [לאבא] שאול כשחל שמיני שלו בשבת בערב הרגל שמותר לגלח בע"ש ופריך א"א פירוש דאם שמיני שלו [חל] בשבת א"כ נקבר בשבת ומשני [תפתר] שגררתו חיה ונתיאשו מלבקשו דתנן אימתי מונין לו משנתיאשו מלבקשו והאי עובדא דטבעו בנהר יש תורת אנינות על הקרובי' ואסורי' לאכול בשר ולשתות יין כל זמן שלא נתיאשו דכיון דלא נתיאשו הו"ל כמתו מוטל לפניו דעליו לקברו [דבפ'] מי שמתו (י"ח ע"א) אמר רב אשי דכיון דעליו לקברו כמוטל לפניו דמי דכתי' ואקברה את מתי מלפני אטו ההיא שעתא קמי' הוי קיימא. ואם יש בקרובי' מקצת משתדלים לבקש ומקצת אין משתדלים לבקש כלל היה נראה לדמות הדבר [לההוא] דמועד קטן (כ"ב ע"א) א"ל רבא לבני מחוזא אתון דלא אזליתו בתר ערסא מכי אהדריתו אפייכו [מבבא] דאבולא אתחילו מנו נמצאו דאלו מונין משיסתם הגולל ואלו מונין מכי אהדרי אפייה ווה"נ על המבקשים מוטל עליהם ועל שאינם מבקשי' לא הוטל עליהם ולא דמי [דהתם המת] לפניהם ומסרוהו דין הוא דכנקבר דמי לגביהו כדאמר בירושלמי (ברכות פ"ג הלכה א' ומו"ק פ' ואלו מגלחי' ה"ה) דמי שמתו מסור לרבים אוכל בשר ושותה יין נמסר לכתפים כנמסר לרבים ומיהו נשים הנשואות הקרובות יש לספק בהן דשמא אין חשובות כמוטל עליהן לקוברן כיון דרשות [בעליהם] עליהם.ואל יטעה אדם באבילות להקל להית כחיות לפי שנפלו במים שאין להם סוף דבאשת איש החמירו דוקא לתת עליה חומרא [במים שאין להם סוף] ואפי' בא"א גופא דוקא לכתחלה אבל נשאת לא תצא. ושלום שמשון ב"ר אברהם.
1