תשובות מהר"ם, דפוס פראג שכ״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 328
א׳שכח. דין כחל שנמלח עם בשר סתמת דבריך ולא פירשת אם נאכל מחמת מלחו לאו רותח הוא והוי צונן וצונן מותר בהדחה ואפי' חתיכת חלב ואם אינו נאכל מחמת מלחו ויש ס' בהיתר כדי לבטלו מאי תבעי לך כל איסורי' שבתורה נמי שלא במינן בס' וכחל ובשר ב' מינים הם דבתר שמא אזלי' כרבא (ע"ז ס"ו ע"א) דלמא כשאין ס' בהיתר ואינו נאכל מחמת מלחו מבעי' לך הא נמי לא תבעי לך דסתם מליחת בשר בכלי מנוקב וכמו שמדם חברתה אינה נאסרת דכל זמן שזו פולטת זו פולטת וכשזו נחה זו נחה לענין כחל נמי כל זמן שהבשר פולט הדם הכחל פולט החלב וכשנח הבשר נח הכחל. וק"ו הוא דם דאו' אינה נאסר חלב שחוטה דרבנן אוסר בתמיה. וא"ת דם משריק שריק ונופל מעל החתיכה ואין אוסרו [אבל] חלב מיסרך סריך ונדבקת ואוסרת הא פסק [מרימה (חולי' קי"א ע"א)] הלכתא בין [כבדא בין כחלא] תותי בשרא שרי דאין הכחל והחלב שבה זב על הבשר [שלמעלה] עילוי בשרא בדיעבד שרי אע"פ שהדם והחלב זב על הבשר שתחתיו דדם משרק שריק ונופל וחלב אע"ג דחלב [סרוכי מיסרך אפ"ה כיון דחלב] שחוטה דרבנן הלכך אותה חתיכה שתחתיו ידיח ודיו. ועוד [דרותח] דקאמר שמואל (חולין צ"ז ע"ב) מליח כרותח כרותח דצלי קאמר וצלי הוא דאמר דיעבד שרי הלכך בין דבוק' בכסל שקורי' פלאנק בין תלוש ונמלח עמו אפי' אין נאכל מחמת מלחו שרי בדיעבד כדפסק [מרימר] הלכך משום חלב שחוטה שהיא מדרבנן מקלינן בדיעבד ויחתוך הכחל עם הכסל וידיח יפה ויבשל כל אחד ומותר. ואע"ג דלענין נצלו יחד לא בעי' הדחה מיהו היכא [דאפשר] יפה הוא שידיח והא דרב מרי (חולין קי"ב ע"ב) דאימלח ליה חתיכה דנבלה בהדי שחוטה אתא לקמי' דרבא א"ל הטמאים לסור צירן ורוטבן צירן הוא שמנונית דנבלה שהמלח מוציא ונבלע בשחוטה [ומשום] דנמלחן בכלי שאינו מנוקב לא היה אוסר דקיי"ל כל זמן שזו פולטת זו [פולטת] וכשזו נחה זו נחה והיינו דקפריך עלה ולפשוט מדשמואל דאמר מליח הרי הוא כרותח בלעו מן הדם כשמונחים בתוכו אחרי נוח מפליטת' ולהכי אסור ומשני אי מהתם הוי אמינא ה"מ דנאסרה השחוטה משום דם המונח בו שבולעת השחוטה אבל משום ציר של בלה לא תתסר קמ"ל דנאסר נמי משום ציר אם אחרי פלטת הדם הונחו יחד. א"נ מלחה רב מרי בכלי מנוקב ורבא מש"ה אסר לי' דציר חזק הוא ונבלע ואם היו צולין נבלה ושחוטה יחד הי' אוסר משום ציר ואע"ג דלא אסר ליה משום [דם] דמשרק שריק במליח נמי אע"ג דלא אסר לי' משום דם בכלי מנוקב משום ציר אסור אבל כחל שרי כדפי'. ומטבותי' דמר דברי דברים ומנזהותיה ולא כלום ופי' מלתא דשמואל דאמר מליח הרי הוא כרותח הכי הוא כל איסור והיתר שנאסרו יחד בבישול אם כבשן יחד הרי הוא [כבישול] ואם מלחן יחד הרי הוא הנצלן יחד. וגיד הנשה וכחל וכבד האוסר את הבשר [בבישול] אור נמי בכבישה למ"ד יש בגידין בנותן טעם אבל בצלי אין אוסר כדאמר בכבד וכחל עילוי בשרא בדיעבד שרי ובגיד הנשה אם אמר נצלה קולף ואוכל עד שמגיע לגיד במליחתה נמי לא אסרי אבל חלב דאוסר בצלי כדקאמר (חולי' צ"ז ע"א) שאני חלב דמפעפע אוסר נמי במליחה אם נמלח עם הבשר אם אין שם דם וכן חתיכה של נבלה שאוסרת משום ציר ומשום רוטב נ"ל דאוסרת בצלי דהציר והרוטב של נבלה מפעפעי' בכשרה וכיון דהכי הוא במליחה נמי אוסרת אם אין בה ששים לבטלו.
1