תשובות מהר"ם, דפוס פראג ל״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 36
א׳לו. וששאלתם על ראובן הטוען על שמעון לוי הי' חייב לי ב' דינרים ולא הי' ציית דינא והי' רוצה לילך חוץ לעיר וקבלתי לשופט עליו שהי' מעכב מעותיו עד שיעשה לו דין ישראל וכן עשה ונכנסת עבורו בערבות שהייתי מניח המשכנות והוא ירד עמי לדין ויעשה לי דין ישראל ואם אין תחזירם לי וזה נדרת לי בתקיעות כף וסברוני שיש לי עדים מזה ושמעון משיב נכנסתי בערבות שאם לא יבא לוי תוך זמן פלוני שאחזור לך המשכנות וכבר בא [לוי] תוך הזמן ונפטרתי מכל וכל מן הערבות עכל [הטוענין נ"ל] אם יש עדי' שתקע כפו יבאו ויעידו ויש לו לקיים כל מה אשר נדר בתקיעת כף שיש בידי תשו' רבינו יצחק בר' מנחם ז"ל שכתב בשם רבינו יצחק בר' יוסף ז"ל שמוציאי' ממון ע"י תקיעת כף [אם] הוא מודה לו שתקע לו את כפו צריך לתן לו כך וכך ממון [או אם יש עליו] עדי' אבל אם אין עדי' וגם הוא אינו מודה שתקע כפו שיעשה לו ציוי ב"ד אלא רק שיבא תוך זמן שיהא פטור בלא שבועה כ"כ באותה תשובה. ומטעם ערבות אין לחייב אותו דאפי' אי איכא סהדי דשנתערב או הודאת פיו לא משתעבד בלא קנין דמסיק בסוף ב"ב (קע"ו ע"א) דחנוק לא משתעבד בלא קנין שלא על אמונתו הלוהו כיון שלא נתערב בשעת מתן מעות וא"כ שמעון פטור בלא שבועה דמטעם ערבות אין לחייב כלל כדפי' ומטעם תקיעת מכף נמי לא כיון שכופר שלא תקע כפו אלא על תנאי וזה קיים נאמן בלא שבועה כדפי'.
1