תשובות מהר"ם, דפוס פראג ל״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 35
א׳לה. על אודות ראובן שמכר סוס לשמעון ביין והניח ראובן היין ביד שמעון ולאחר שהי' הסוס ביד שמעון בא גוי אחד ואמר שהסוס נגנב ממנו ולקח הסוס ועתה רוצה שמעון לעכב היין כי אמר שהיין עדיין לא יצר מרשותו ועוד שמקח טעות הוא [נ"ל] אע"פ שהיין ברשותו כיון שמשך הסוס לביתו מיד נקנה היין לראובן מהא דתנן (קידושי' כ"ח ע"א) כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו ומה שהוא טוען שמקח טעות הוא כיון שנגנב ודאי אם הי' מודה ראובן שהגוי הלוקח הסוס שנגנב ממנו אז ודאי הוי מקח טעות אבל אם ראובן טען ואמר הגוי גזל אותו שלא כדין או טען ואמר איני יודע אם שלו הי' אם לאו אז המקח קיים ולא יפסיד ראובן כלום במה הגוי אנסו משמעון כדאמרי' פ' חזקת הבתים (בבא בתרא מ"ה ע"א) מכריז [רבא] ואיתימא רב פפא דסלקי' לעיל ודנחתין לתתא האי ישראל דזבין חמרא מחביר' ואתא גוי וקאניס כו' דמסיק אמימר בין דמכיר בה שהיא בת חמורו ובין אין מכיר בה בין אניס לי' [באוכפא] בין אניס ליה בלא אוכפא א"צ לפצותו דסתם גוים אנסים הם ונ"ל דאפי' אין משביעי' את ראובן שלא ידע שהי' גנוב דתנן בפ' כל הנשבעין (שבועות מ"ד ע"ב) דאין נשבעי' על טענת שמא אלא השנויי' דמורו התירא אבל בשאר שמא לא וכ"ש הכא בנדון זה דגרע משאר שמא דמידע ידעי דגוים אנסי' הם ומסתמא הגוי משקר ומיהו אם יש לו עדות שידע ראובן שהי' נגנב ובדין לקח הגוי הוי מקח טעות כמו מוכר ונמצאת שאינה שלו ויחזור ויגבה מעותיו מן המוכר.
1