תשובות מהר"ם, דפוס פראג תי״דTeshuvot Maharam, Prague Edition 414
א׳תיד. ורואה אני חילוק בזה שאם יש [להם] דין עמה על משא ומתן אין בעלה יכול להשמט מלטעון בשבילה דשליחותו עבדה ובנכסי מלוג אם הבעל אוכל פירות עליו לטעון ואי לא כגון דכתב דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן אין עליו לטעון אם אינו רוצה דאמר אביי (גיטין מ"ח ע"ב) נקטי' בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה וה"מ דלא נחית לפירא אבל נחית לפירא מגו דמשתעי דינא לפירי משתעי נמי לגופא ה"נ במידי דשייך בה שליחותא דבעל קא עבדה כגון משא ומתן צריך למיטען בשבילה אע"ג דמלתא דאביי בבעל הבא לדין עם אחר שתופס נ"מ אשתו ה"ה כשהן ביד האשה ואחד מערער עליהם אבל אם טוענה אדם על הגניבה או גזילות וחבלות יכול הבעל לומר איני טוען בעדה דהא איהו לא מחייב לשלם בשבילה ותנן נמי (שבועות מ"ה ע"א) אלו נשבעי' שלא בטענה האשה הנושאת ונותנת בתוך הבית ולא אמרי' [דבעלה יכול לומר] איני רוצה שתתבזה ב"ד ולא מפליג בין פנויה לא"א. וסמך מצאתי בתשו' רב שר שלום.
1