תשובות מהר"ם, דפוס פראג תל״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 435
א׳תלה. ומה שחזר וטען המלמד שלא מחל לו קיי"ל דאין חוזר וטוען (ב"ב ל"א ע"א) ואשר כתבת דבתוך כדי דבור אמר שלא מחל לו אם בתוך כדי שאיל שלום תלמיד לרב חוזר בו יכול לחזור בו דקיי"ל לכל מילי תכ"ד כדבור דמי בר מע"ז וקידושין בפ' יש נוחלין (בבא בתרא קכ"ט ע"ב) ועוד סוף דבר נראה דאפי' לאחר כדי דבור היה יכול לטעון ולומר שלא מחל שהרי לא אמר בפי' שמחל אלא כשראובן טוען שמחל לו ואמר אל ירע לבבך על שהעדפת לי שכירות יותר מאשר עבדתיך כי חלילה לי לעכבו נגדך אלא אחזירנו לך ולא אתבעך יותר כי דיו לאבל באכלו והשיב המלמד מה בכך הלא לא לקחתי לך קנין ויכול להיות שלא הודה לו שמחל אלא לפי דבריו השיבו שהיה סבור שאפי' אם הי' כדבריו שלא היה מועיל שמחילה צריכה קנין כך היה סבור ואם הוא טוען של נתכוין בכך להודות לו אלא לפי דבריו יכול בטוב לחזור ולטעון דקיי"ל בחזקת הבתים (ל"א ע"א) דכל היכא דהוא מתקן דבריו הראשונים יכול לחזור ולטעון גבי זה אומר של אבותי דכי הדר אמר לקחתיה ממך נאמן והאי דאמר של אבותי דסמיכו עלי כשל אבותי כ"ש בנדון זה ועוד נדון זה אפי' אם כדברי ראובן אין זה לשון מחילה שא"ל לא אתבעך יותר כיון דלא אמר לו מחול לך או הפטר או אחד מלשון מחילה אין זה אלא פטומי מילי וגיחמו בתנחומי [קטן] ולא נתרצה למחול דלא אמר אלא שלא אתבענו ואפי' אם הוא לא תבע חייב בדיני שמים כיון דלא פטר אותו לגמרי וא"כ לא הוי מחילה וחייב לתן לו כל שכרו ויכול לתבעו דמה שאמר לא אתבעך אין כאן מחילת ממון ולא זכה הלה במה שבידו דאין כאן אלא דברים בעלמא אמנם יש רשות ביד בעה"ב לתן לו נער אחד ללמוד אם הוא כדפי' לעיל.
1