תשובות מהר"ם, דפוס פראג תס״טTeshuvot Maharam, Prague Edition 469
א׳תסט. שבעה ענינים בסכין. א) הסכין ששחט בה כשרה צריך הגעלה בחמין לחתוך בה רותח וכ"ש אם שחט בה טרפה אבל לחתוך צונן סגי בהדחה ל"ש ששחט בה כשרה ל"ש ששחט בה טרפה ולהבליע איסור בסכין אמרי' בית השחיטה צונן ונהי דלחתוך רותח בעי' חמין [לחתוך] צונן סגי בצונן. ב) הסכין ששחטו בה טריפה צריך הדחה בצונן לשחוט בה כשירה וכ"ש אם שחטה כשירה סגי בהדחה לשחוט. ג) סכין כשר [שחתך] בה בשר רותח לחתוך בה גבינה צוננת צריך נעיצה עשרה פעמים בקרקע קשה ושיפה כדאמר בשילהי ע"ז (ע"ו ע"ב) גבי סכין של גוי וכן אם חתך בה תחלה גבינה רותחת ורוצה [לחתוך בה] בשר צונן ואין להקל יותר מבסכינים של גוים משום דהתם איסורא בלע [דהשתא] מיהו איסורא פליט אע"ג דכי פליט ליתא בעיני' אין להקל בה ולהעמיד' על פחות מנעיצה ושיפה. ד) סכין [שחתך] בה בשר וגבינה צונן לחתוך בה בשר וגבינה רותח לא בעי אלא הדחה. ה) סכיני הבשר וגבינה מצונני' מצונן לתוך צונן [מק"ו] דצונן לרותח דסגי ליה בהדחה. ו) מחמין לחמין מק"ו דחמין לצונן דצריך חמין. ז) סכין של גוים ובו ג' פנים א) ליבון באש כדי להשתמש בו חמין. ב) שיפה בקרקע כדי לאכול בו צונן. ג) רותחי' [לשחוט בו] ולדברי ר"ת אין ליבון כלל אלא בכולן די בחמין ולדברי רבינו שמואל סכין ששחט בה כשירה א"צ אלא צונן בין לחתוך בה צונן דקיי"ל בית השחיה צונן וכל דבר שתשמישו [כצונן] מדיח בצונן ומותר בין לאכול בו רותח בין לאכול בו צונן כדתניא במס' ע"ז (ע"ה ע"ב).
1