תשובות מהר"ם, דפוס פראג ת״קTeshuvot Maharam, Prague Edition 500
א׳תק. וששאלת על אחד שישב תוך קהל ועדה ואמר אם אשחוק עוד בקוביא אתן ה' זקוקי' לצדקה וכך אמר כמה פעמים ועבר על נדרו ועתה שואלים הגבאים [שבעירו] ממנו הקנס והוא אומר לתת חוץ לעיר למקום שהוא חפץ דבר פשוט נ"ל שיש לתן לעירו כדתני' בתוספתא דב"ק (פי"א) ורשב"ם הביאה בפ' חזקת הבתים האומר תנו מנה לביהכ"נ יתנו לביהכ"נ שהוא רגיל בה אם הי' רגיל בשניהן יתנו לשניהן וכן האומר תנו מאתים דינר לעניים ינתנו לעניי אותה העיר ומיהו ההוא יש לדחות בשכ"מ שאמר כן תנו ומת ולא נודע כונתו דמסתמא אמרי' דהכי דעתי' אבל היכא דהדר פריש יעשה כפירושו אבל ראי' נ"ל מפ' בני העיר (מגילה כ"ז ע"א) בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה נותני' ולכשיחזרו לעירם מביאי' אותה עמהם והם מפרנסי' עניי עירם אלמא דאפי' בני העיר דחשיבי שלא לבטל דעתם אצל בני העיר שהטילו צדקה עליהם [אינם צריכי'] לתן מה שפסקו בעיר [שפסקו לשם] אע"ג דהיחיד שהל לעיר [אחרת] ופסקו עליו צדקה [צריך לתת אותה שם אפ"ה בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה] אינם חייבים לתתה שם אלמא אמרי' כיון דמרובי' הם לא בטלו דעתם אצל בני העיר ואעפ"כ הם חייבי' לפרנס בה עניי עירם וכ"ש אם פסקו בעירם שיתנו בעירם וכ"ש היחיד שפסק בעירו שצריך לתן לעניי עירו. וההיא דפ"ק דערכין (ו' ע"א) דעד שלא באת ליד גבאי מותר לשנותה אין הפירוש למצוה אחרת דודאי אין רשאי.
1