תשובות מהר"ם, דפוס פראג תק״אTeshuvot Maharam, Prague Edition 501
א׳תקא. בפנינו ה"מ תקף ר' משה בר' יקותיאל את ר' מרדכי לדין וכך טענותיהם נתמניתי אפטרופוס של היתום דוד בר' שלמה והנני תובע ממך ספר אחד שיש בידך שהיה של מר דורבל אחי אביו של היתום שתתנו לו לפי כי נהרג מר דורבל ובניו בשעת הגזירה והיתום בן אחי אביו הוא ולו משפט הירושה ומר מרדכי משיבו אותו ספר של חמי מר דורבל בידי הוא והוא שלי לפי כי חמי ובניו נהרגו וגם אין עדים המעידים מי נהרג קודם אומר אני כי חמי מר דורבל נהרג קודם ואח"כ בניו הזכרים ונשארה בתו ונפלה לפניה [ובשעה שנהרגה] ירשתיה כדין בעל יורש את אשתו וגם אם בתו נהרגה קודם ואח"כ בניו הזכרים נשארו בני שהם בני בתו וירשו את דודם ועוד אני בא מכחם לירש ומכל צד אומר אני שהנכסי' [שלי] ונתיישבנו בדבר ולפי מה שהאונו מן השמים כך דעתינו נוטה שאין לו למר מרדכי באותו ספר כלום ובאותו נכסים כי הנכסים בחזקת היתום שהוא בן אחי אביו. ואם יבא בעל דין לחלוק ולומר הרי שנינו (ב"ב קנ"ט ע"ב) אב שנשבה [אומת] בן בתו במדינה בן שנשבה ומת אבי אמו במדינה יורשי' האב ויורשי הבן יחלוקו וגם כאן רוצי' לדמות ולומר הואיל ולא נודע מי נהרג קודם יחלוקו בן אחי אביו ויורשי בן בתו של ההרוג ולא [היא כי] אני סבור [דשאני] כאן כי התם אין שום יורש לאב כי אם בן בתו שהניח במדינה ועל כי אין לו בן הירושה בחזקת בן בתו והלכך יחלוקו יורשי בן הבת [ובני] אחי אביו אבל אם הי' לשבוי בן ונשבה עמו לא הי' להם ליורשי [בן הבת] כלום ומנלן דהכי הוא דקאמר אב שנשבה ומת בן בתו במדינה ולא קאמר אב שנשבה ובנו עמו ומת בן בתו במדינה יחלוקו כי בכל מקום שהנחלה מוחזקת בחזקת שבט אין לעוקרה ולהחזיקה במקום אחר שאם הי' נודע לכל שנהרג מר דורבל קודם ונפלה הירושה לפני בנו אז הי' מר מרדכי יבא לחלוק בנכסים אבל הואיל והנחלה היתה מוחזקת בחזקת מר דורבל אין לעקרו משבט האב ולתנו למקום אחר ע"כ אין למר מרדכי באותו נכסי' כלום כ"א ליתום שהוא בן אחי אביו של ההרוג ולא דבר רק הוא אבל משנה קבוע מצינו כי בכל מקום שהנחלה מוחזקת אף לפי כי באה ממקום אחר והוחזקה אין לעוקרה שהרי שנינו (ב"ב קנ"ח ע"א) נפל הבית עליו ועל אשתו וכו' בה"א הנכסים בחזקתן וקאמר בגמר' בחזקת מי ר' אילא אמר בחזקת יורשי הבעל ר' זירא אמר בחזקת יורשי האשה [וכי סליק] ר"ז [קם] בשיטת ר' אילא ורבא דהוא בתראה קם כותי' וגם אויר ארץ ישראל מחכים והסכימו בדבר ופי' גם אביי טעמא ואמר הואיל והוחזק נחלה בחזקת אותו השבט של בעל אין לעקרו ממנו וגם כאן כי הנכסים בחזקת מר דורבל אין לעקור הירושה משבט האב אך בן אחי אביו ירשו. ומה שטען מר מרדכי משני צדדי' הוא בא להחזיק בנכסים מכח אשתו ומכח בניו אף בזה אין טענתו טענה שאם מכח אשתו בא ורוצה לומר כי בניו נהרגו ואשתו היא בתו של ההרוג ירשה והוא יורש את אשתו ובכך רוצה לחזיק בנכסי' אין חזקתו חזקה שהרי לא באו הנכסים לידי אשתו שלא נודע אם הוחזקה בהן כי גם במקום שהוחזקה בהן [הנכנסי'] והיוצאין עמה ונפל הבית עליו ועל אשתו ולא נודע מי נהרג קודם שנינו [הנכנסים] והיוצאי' [עמה] בחזקת יורשי [האב] כ"ש כאן שלא הוחזקה באותן הנכסי' ואם מכח בניו הוא בא ורוצה לומר שמר דורבל נהרג קודם ואח"כ בניו ובתו ונפלה הירושה לפני [בני] בתו שהן בניו והוא יור'ם כדין האב קודם לכל יוצאי יריכו ורוצה לירד בנכסים בכך. אין לומר כן [רק אם] לא היה למר דורבל חמיו בניו זכרים [אבל עתה] במקום בן בת כמאן דלית' דמיא ואין לבת ולא ליוצאי יריכה בהן כלום כי כבר הוחזק' מכח האב ומכח בנים זכרים לשבטו ואין לעקר' כאשר פי' גבי אב שנשבה ולא קאמר אב שנשבה ובנו עמו ה"נ שנינו נפל הבית עליו ועל אמו אלו ואלו מודים שיחלוקו ולא קתני נפל הבית [על] בנה ועל בן בתה ועליה דיחלוקו דבמקום בן דאיכא ירושה שהוחזקה מכח הבן לשבט האב אין לעקרה ולתן אותה לבן הבת. וגבי בני אחיות שנינו (ב"ב קי"ג ע"א וע"ב) בני אחי' ולא בני אחיות ואמר למאי הלכתא ואמר רב ששת לקדם מכל אלו הדברים והטעמים ראינו שאין לו למר מרדכי כלום בכל אלו הנכסים כי אם ליתום שהוא בן אחי אביו ראוי לירש ולו משפט הירושה ומה שהראונו מן השמים כתבנו וחתמנו אברהם ב"ר מאיר הכהן זלה"ה קלונימוס ב"ר יצחק זלה"ה.
1