תשובות מהר"ם, דפוס פראג תקמ״טTeshuvot Maharam, Prague Edition 549
א׳קרעו לבבכם בתשובה ואל תבואו לקרוע בגדיכם על מת, השם ישמרנו בכל עת.
1
ב׳תקמט. אבל מותר לתקן מיטתו כל ז' ימי אבלו ואסור בתשמיש כל ז' ומותר לרחוץ רגליו בצונן כל ' אם יצטרך. ואסור בכל מיני מנעלים ואם יארע מת מותר לילך לבית הקברות במנעלים ולא ישאל בשלום חבירו אבל משיב בשפה רפה עד לאחר ג' ימים הראשונים ויכול לישב על השולחן כדרכו ויש אנשים שיושבי' לאכול כל ז' על הארץ. ואסור לעשות לו מלאכה ואפי' לעשות לו אחרים. ובסעודת הבראה אינו בוצע בעצמו ואז חייב לאכול על הארץ. וחייב קריעה מעומד עד כנגד לבו מלבוש העליון ועל אביו ועל אמו כל בגדיו עד שיגלה לבו ואינו תופר לעולם. והאשה מותרת לתפור לאחר ז'. ואם בגדיו או סדיניו צואים יניח חבירו ללבוש הלבנים יום או יומים ואז ילבש אותם או סדיניו ומקת יום ז' ככולו לכל מילי. מי שמת לו מת אפי' יום אחד קודם הרגל בטלה ממנו כגזירת ז'. ח' ימים קודם הרגל בטלה גזירת ל'. ואם חל ח' שלו בשבת והוא עי"ט מותר לגלח ע"ש שהוא שביעי שלו.ואם מת ברגל נוהג ז' ימי אבלו אחר הרגל אבל ימי הרגל עולי' למנין [ל'] ואם מת אפי' יום א' לפני הרגל בין ר"ה בין יוה"כ או פסח או עצרת עולין לי"ד יום ואם מת לו [מת] יום א' לפני סכות אותו יום וסכות וש"ע עולי' לכ"א יום ומונה עוד ט' ימים עליהם ופטור. ואם יום קודם ר"ה אותו יום פוטרו מז' ור"ה עצמו פוטרו מז' וז' ימים שבין ר"ה ליוה"כ הרי כ"א ויוה"כ פוטרו מז' הרי כ"ח ומונה עוד ב' ימים ופטור. שמועה רחוקה היינו אחר ל' אינה נוהגת [ז' ול'] ופטור. שמועה קרובה נוהגת ז' ול' ביום ל' מותר לרחוץ ואפי' על אביו ואמו אבל לספר על אביו ועל אמו אסור עד שיגערו בו חביריו. ואם שמע שמועה ביום ל' נוהג ז' ול' מיום שמויה וכן פסק ה"ג והאלפס. ותינוק שמת ביום ל' אין מתאבלין עליו אא"כ ידעו בבירור שכלו לו חדשיו. ואבל שחל יום ל' שלו בשבת מותר לרחוץ בע"ש שהוא כ"ט שלו לכבוד שבת אבל לספר אסור עד לאחר השבת דמודי' חכמי' לאבא שאול (מועד קטן י"ז ע"ב) כשחל ח' שלו בשבת ערב הרגל דמותר ברחיצה ע"ש כיון דאנוס כ"ש ברחיצה דאחר ז' דשרי [דאינו] אלא מנהג ואינו לא מדאו' ולא מד"ס. קריעה אינה נוהגת בשמועה רחוקה. מת ביו"ט ראשון יתעסקו בו עממי' אפי' לא אישתהי אך ישראל יוציאהו לבית הקברות וילבישוהו ויתנוהו בקבר והגוים יחפרו הקבר ויתקנו הארון ויכסו העפר וכן עמא דבר. ופסק בס' המצות דיום ל' בחול כיום שלפניו ובשבת [ולמו"ש נעשית רחוקה] כיום שלאחריו ואפי' על שמועת אביו ואמו אינו נוהגת אלא יום א' ומקצת היום ככולו וכן פסק בה"ג ובירושלמי. וביום ז' לאבילתו אל ישמש מטתו אע"פ שעושה דברי' אחרי' אחר שהתפללו עמו אל ישמש עד ליל ח' ומי שמת לו מת ביו"ט ולאחר יו"ט יש לו לישב באבילות ביוט אל ישמש מטתתו.
2