תשובות מהר"ם, דפוס פראג תקע״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 578
א׳תקעח. וכן כתב רבינו ברך הא דאמר נכסי בחשקת יתמי קיימי [זהו] כגון מקרקעי או מטלטלי שלא נתנה ונשאה בהן [ואף לא תפסה אותן מחיים] אבל הכא שנתנה ונשא בהן ימים ושנים [שורת הדין שמה שמכרה או נתנה קיים ועוד שהיתה נושאת ונותנת בהם] בחיי הבעל הרי היא כתפסה מחיים ומה שעשתה עשוי [דתפיסה מחיים מהני] ורבינו שמחה כ' קיימנו המתנה אחרי שלא נתברר בבירור שהי' כל המטלטלי' של בעלה האחרון אבל נתברר שהי' של בעלה האחרון לא דנהו כן ופסק רבינו יוסף ב"ר יצחק ורבינו שלמה בר' יצחק וה"ג דתפיסה לא מהניא ואפי' מחיים אא"כ תבעוה מחיים ולא רצתה להשיב כדמשמע בהכותב (פ"ה ע"ב) גבי ההיא אתתא דאפקידו גבה מלוגא דשטרי ורבינו מאיר פסק כדברי הגאוני' דאין מתנתה קיימת דנכסי בחזקת יתמי קיימי ואפי' אם אחר שנתנה נשבעה [שבשעת המתנה לא הי' לה יותר ממ בשעה שנתנה לא הי' לה כח שלא הי' הנכסי' שלה אלא שעבודא בעלמא] והביא ראי' מפ' כל שעה (פסחים ל' ע"ב) דכל היכא דאקדיש לוה וכו' [דקיי"ל כרבא דאמר מכאן ולהבא הוא גובה] דאין לה אלא שעבוד' בעלמא ועוד האריך.
1