תשובות מהר"ם, דפוס פראג תק״פTeshuvot Maharam, Prague Edition 580
א׳תקפ. תשו' רבינו אב"ן בנו של ראובן הי' לו זקוק וחצי ביד שמעון אחי אביו וחלה בן ראובן ושלח אחר עדי' וצוה בפניהם ונתן אותו זקוק וחצי לראובן ולא מיחת' אשתו והיקל עליו חליו ועמד והלך בבית על משענתו ואח"כ הכביד עליו חליו ושלח אחר שמעון דודו ואחר עדים ואמר לשמעון זקוק וחצי שיש לי בידך תנהו לאבא מורי אחיך ואז מיחתה אשתו והלך לעולמו וקיים שמעון דברי המת ואח"כ תבעה היא שמעו לדין. נראה ששמעון עשה כדין שנתן לראובן את הכסף ואין לאלמנה על שמעון כלום ודינ עם ראובן שאפי' אם לא צוה בנו של זה הי' הדין לתת לו הרי הוא יורש בנו כי לא הי' לו יורש אחר דתנן (כתו' פ"ד ע"א) מי שמת והניח עליו כתו' אשה ובע"ח ויורש ר' טרפון אומר ינתנו לכושל שבהם ר"ע אומר אין מרחמי' [בדין] אלא ינתנו ליורשי' שהכל צריכי' שבועה ואין היורשי' צריכי' שבועה והלכה כר"ע והכא כיון [דצריה] שבועה כדין הבא לפרע מנכסי יתומ'י [ינתן] לאחיו שהוא יורש וא"צ שבועה וכדין עשה שמעון ואין חייבו וכ"ש השתא דצוה לתת לו ומצוה לקיים דבר המת ואי משום שהלך על משענתו בבית הוי' חזרה ממתנתו לא היא [דלא] עמד והלך בשוק [אלא עמד והלך בבית לבד] ואי משום דחזר וצוה ונתבטלה הראשונה איברא לא נתבטלה דכי אמרי' דייתוקי מבטל דייתוקי היינו דכתב ללוי וכתב ליהודה דודאי חזר מלוה דודאי האחרון קנה דחזר בו [מן] הראשון אבל הכא דתרוייהו לאחד אין כאן ביטול אלא קיום ואי משום דמיחת' בשניה [לא הויא] מחאה דהא קיימה בראשון [ולא מחתה] ועוד דבשנהי הי' במעמד שלשתן וקנה מיד כשאמר הכסף שבידך תנהו לפלוני וכיון דקנה שוב אינה [יכולה] למחות. ועוד הא מעשים בכל יום שאדם נותן מטלטלי' בלא דעת אשתו אע"פ שמשועבדי' [לה] בזה"ז וא"ת שמטלטלי' וקרקעות שוין לשעבוד א"כ לא [יתן אדם מטלטלי' בלא אשתו] אלא [ודאי] כי תקנו דורות האחרוני' כתו' ממטלטלי מפני שאין להם [שדות] בזה"ז ואם מה שחייבו שמעון מדר' נתן דאמ מנין לנושה [בחבירו] וחבירו בחבירו וכו' הא אמרי' (כתובות פ"ב ע"א) לא אשכחן תרי קולי דמיקל תנא בכתו' דלר"מ דאמר מטלטלי משעבדי ל"ל דר"נ ור"נ ל"ל דר"מ הלכך אפי' היה הכסף ביד שמעון לא הי' להו להוציא ידו ולתת לה.
1