תשובות מהר"ם, דפוס פראג תקפ״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 586
א׳תקפו. וששאלת על אחד [ששלח] שליח לקדש [ובעת הקידושין שהי' לו לומר הרי את מקודשת לראובן אמר] הרי את מקודשת לי ואמרו העדי' למה לא אמרת לראובן ונשבע השליח כסבור הייתי שאמרתי לראובן וח"ו שלא נתכונתי לקדש כי אם לראובן [ושאלת] אם צריכה גט מן השליח או לאו נראה דא"צ גט מן השליח דקיי"ל (נזיר ל"א ע"א) הקדש בטעות אינו הקדש ועוד תנן במס' תרומות פ"ג (משנה ח') [ומייתי לה בפ'] תמיד [נשחט (ס"ג ע"א)] המתכוין לומר תרומה [ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה] עולה ואמר שלמים שלמים ואמר עולה לא אמר ולא כלום והרי הן חולי' גמורי' ומהימן [לומר שכן היה בדעתו להוציא] בפיו וטעה והוציא בע"א ואפי' אינש אחרינא סמיך עלי' ומצי שחיט הבהמה [בחוץ] ולהאכיל תרומה לזרים דע"א נאמן באיסורי' היכא דלא אתחזק איסורא [ועוד אפי' היכא דאתחזק איסורא עד] אחד נאמן היכא דהוי בידו [מידי דהוי אשחיטה והפרשת תרומה ומעשר דמעיקרא טבל והשתא] סמכי' עלי' משום דהוי בידו וכן פרש"י פ"ק דגיטין (ב' ע"ב) וכן משמע ר"פ האשה רבה (יבמות פ"ח ע"א) ה"נ מהימן השליח לומר טעיתי ולא נתכונתי לומר לי אלא לראובן משום דבידו לגרשה כדאמר פ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ד ע"ב) גבי ההוא דאמר זה בני נאמן ועוד כיון [דחזקה] שליח עושה שליחתו מהימן לומר טעיתי ועוד הא לא נתרצת להתקדש לשליח והאי דשתקה לא הבינה לשון הקודש ועוד האריך. מאיר בר' ברוך ז"ל.
1