תשובות מהר"ם, דפוס פראג תקפ״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 585
א׳תקפה. ועוד פסקו רבינו אליקים ורבינו אבן קטנה שהלך אביה למדה"י וקדשוה אמה ואחיה וכשבא שתק ג' ימים ושוב הפגין לקהל ואמר איני חפץ בקידושי' [והוציאה] מבית אבי המקדש ואחר זמן קידש הבחור אחרת ושוב אמר אביה הקידושי' קידושי' [ומה ששתקתי לפי שנתרצתי] ולא אמרתי אלא להוציא מהן ממון ובאו לדין לפני הקהילות [ופסקו] אם הי' הקידושי' בעין כשבא האב ונתרצה ושתק חלו הקידושין מיד ואינה יכולה עוד למאן אבל אם נתעכלו הקידושי' כשבא או נאבדו או נשרפו מקודם לא חיילי קידושי' ויכולה למאן כיון שאינה בעין לא חיילי קידושי' וכ"ש היכא דלא ידיע לן אם נתרצה דלית הלכתא כרב ושמאול (קידושי' מ"ד ע"ב) דחיישי' שמא נתרצה האב וכ"פ השאלתות דרב אחאי וה"ג ושלחו למורי' רבינו מאיר ולרשב"ם והודו לדבריהם ואמרו דהלכתא כעולא דאמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אבי' אפי' מיאון א"צ ל"ש [שידך] ל"ש לא [שידך] ואינו נאמן לומר נתרצתי אם לא שיביא ראי' שנתרצה ודוקא שישנו הקידושין בעין. ועוד האריכו.
1