תשובות מהר"ם, דפוס פראג ת״רTeshuvot Maharam, Prague Edition 600

א׳תר. בפנינו ח"מ תקף ראובן את שמעון לדין וטען שלחתי על ידך י' זקוקים מאיי הים קשורי' בארנק אבל לא הי' קשר משונה וכשחזרתי משם תבעתיך מעותי ואמרת שהלוית אותם לגוי מפני אחריות הדרך והריוח המגיע לחלקי תתן לי ופרעת לי עד הריוח והנה אני תובע הריוח והשיב שמעון לא נדרתי לך שום ריוח אבל בחזירתך דחיתך בדברים והראונו מן השמים ששמעון חייב לראובן לשלם חלקו בריוח כי מסתמא לא הי' דעת שמעון לשלוח בו יד ולהיות גזלן ולא משוי נפשי' רשע ועוד שהגאוני' פסקו שמה ששניהו המבטל כיסו של חבירו אין לו עליו אלא תרעומות בלבד זה במקום שאינו מרויח אבל אם הרויח בהן חייב לתן לו וכן הורה לנו מו' הר' אליעזר ברבניו יהודא וגם מורי הר' משה הכהן שלח פעם אחת על יד יהודי ועכב את כספו שנתים וגבה ממנו בע"כ ריוח ב' זקוקי' ואם שגינו הורונו. ואמנם כן הוא דהמבטל כיסו של חבירו והרויח בו שנותן הריוח לבעל המעות דוקא שנתנו לו מתחלה לקנות דבר [להרויח] וחזר ואמר לא קניתי לך אלא לעצמי אבל בתורת פקדון לא דכשאמרו חכמי' (ב"מ מ"ג ע"א) מותרין ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן לא דברו אלא לשלם אבל ברווחא אי מתרתמי לי' זבינא למזבן לא חייבו לתת למפקד ותו דהוי כמו זה נהנה וזה לא חסר אם מותרי' הם ואם צרורי' הם פטור נמי מן הריוח אע"פ שחטא שעבר על דעת בעל הבית הכי משמע לישנא דברייתא דתניא בתוספתא [ב"מ פ"ד ובירושלמי] פ' איזהו נשך (ה"ג) ואי' נמי בספר חפץ הנותן מעות לחבירו לקח בהן פירות למחצית שכר ובאחרונה אמר לא לקחתי אין לו עליו אלא תרעומות בלבד ואם יש עדי' שלקח ומכר מוציא ממנו בע"כ אבל דרך פקדון לא שכל זמן שהם בפקדון אין לו הפסד וביטול. ונ"ל דגבי פקדון נמי אם תבע [פקדונו] מפני שאומר אני רוצה להרויח בו דבר או להלוות [והלה] מעכב ומרויח בו אין זה מבטל כיסו ואם ידוע שמרויח בו חייב לתת לו כיון שהרי מזומן הוא להלוותו וקרוב הדבר בעיני שאפי' אם תבע פקדונו מפני שזה אומר אני רוצה להרויח בו וזה אומר הלויתיו או הפקדתיו כדי להרויח אם תקבל להיות קרוב לשכר ולהפסד אתן לך חלקך וזה אמר לא אך שלי תתן כי בידי להוותן על משכון טוב שאין שום ספק בדבר אע"פ שמבטל כיסו של חבירו וידוע לבסופף שנפרע החוב והריוח פטור ולא דמי לאם פחתו פחתו [לו] והותירו הותירו לאמצע משום דהתם מתחלה נעשה שלוחו ושינה שליחתו הלכך ידו על התחתונה ובתשו' רב האי גאון מצינו שהמפקיד מעות אצל חבירו אסור להשלמש בהן בלא רשות בעל הפקדון ואם עבר ושלח בהן יד חייב באחריותן ואם הרויח בהן נותן לו מחצית שכר עכ"ל רבי' אבי"ה.