תשובות מהר"ם, דפוס פראג תר״סTeshuvot Maharam, Prague Edition 660
א׳תרס. ראובן הלך ממקומו מפני האונס והניח אשתו ובניו ונגזלה ממנו ביתו ומכרה הגזלן לשמעון וגזרו הקהל על שמעון שלא ילשון על ראובן לא מן הבית ולא [מכל] דבר שיבא לו לידי הפסד ושלא יקנה הקרקע. כך דעתי נוטה שאפי' לא גזרו הקהל על כן לא היה לשמעון לקנות הבית דקרקע אינה נגזלת וברשות בעליה עומדת ואע"פ ששנינו (גיטין נ"ח ע"ב) רבי הושיב ב"ד ונמנו כל הקודם ולוקח נותן לבעלים רביע זה אינו דומה לסקרקין דת"ר (שם) הבא מחמת חוב או מחמת אנפרות אין בו משום סיקרקין אלא בחזקת בעלים היא לפי [שבסקרקין] אגב אונסי' הניח קרקע שלו אבל אנפרות שהוא הפסד שלו ואינו [אלא] גזל שהרי הגזלן גזל מעצמו ודאי לא קנה שמעון בקרקע אע"ג דא"ר [יוסף] אין אנפרות בבבל כיון דאיכא בי דואר במדינה דליזל [ולצווח] ועוד מדקאמר בבבל מכלל דבשאר ארצות לא אחולי אחיל ובבבל מסתברא טעמא משום דבי דואר [שבבבל] דנין דין אמת ומוציאי' מן הגזלנים ומחזירי' לבעלי' אבל בשאר ארצות שלוקחי' שוחד ומטין את הדין אע"ג דלא אזיל וצווח [לא] אמרי' סבר וקבל הלכך יחזיר ראובן לשמעון הדמים שנתן לגוי ויכנס בביתו שאפי' הי' ביד גוי א"א להוציאו בחנם ואם קנאו שמעון ביוקר כמו שיראו הקהל שהי' לראובן לתת לגוי להוציאו מידו [כמו] כן יתן לשמעון. ואם הלך שמעון ובנה בנין על הקרקע ולא רצה ראובן לשלם דמי הבנין לפי שאין לו ממון יטול שמעון עציו ואבניו. שלמה ב"ר יצחק.
1