תשובות מהר"ם, דפוס פראג תרס״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 665
א׳תרסה. ראובן טען לשמעון [נתאכסנתי] בביתך אני ואשתי והיה בעיר נישואין והיה לך בתולה ופייסת מאשתי להשאיל לבתך עגולים [של] זהב שלה שהיו שוי' ג' זקוקי' ועשתה כן והלכה לנישואין ובחזרתה השכיבה עצמה בבית החורף ויש והשפחה גויה גנבה את העגלים מאזניה והלכה לה ואני תובע ממך דמיהם והשיב שמעון ודאי גן הוא [אלא אשתי עשתה] לה טובה ולקחה היא העגולים של בתי חלוף העגולים שלה ועדיין הם בידה ומה שחייבוני ב"ד אעשה וראובן השיב והלא אין העגולים שלך שוים אלא חצי [זקוק] דין זה פסוק מהני [בי תרי] דאזלי באורחא חד ארוך וחד גוץ כו' עד כי מטו נהרא למיעבר אותביה לסרבלא וכו' אתא לקמי' דרבא חייבי' א"ל לרבא שאילה בבעלים היא ופטור איכסף וכו' ותנן נמי השואל פרה ושאל בעליה עמה פטור שנאמר אם בעליו עמו וגו' (ב"מ פ"א ע"ב) הלכך [שמעון] פטור שהרי שאילה בבעלים היא] שהרי החליפו עגוליהם ואע"פ שפשעה שלא הניחתם בחדר במקום שמירה פטור דפשיעה בבעלים היא ובפ' השואל (צ"ה ע"א) פליגי בה רב אחא ורבינא ורב אחא [אמר פטור] והלכתא כותי' דהכי פסקי' בכל דוכתי רבינא לחומרא ורב אחא לקולא דהלכתא כותי' וכיון שפטור שמעון לשלם אותן עגולי' חייב ראובן להחזיר לו אותו גולי' שלו. עכ"ל רבי' אב"ן זצ"ל.
1