תשובות מהר"ם, דפוס פראג תער״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 673
א׳תרעג. נתתי לבי במה שנוהגי' העולם לכתוב בכתובות נשים ודא נדוניא דהנעלת ליה מבי נשא [בין] בכסף בין בזהב וכו' עד סך הכל חמישים ופעמים שאינה מכנסת לו אפי' ב' ליטר' ואנן תנן בדין נדוניא בפ' מציאת האשה (כתובות ס"ו ע"א וע"ב) השניסה לו [כספים] מקבלו הבעל בשליש יותר סלע ד' דינרי' מקבלן וכותב בכתו' ו' דינרי' ואם מכנסת פרגמטיא שצריך שומא מקבלן בפחות חומש שאם הכניס' בשומא ה' סלעים כוב בכתו' ד' סלעים לפי דבני חופה מעלין בשומתו את החומש וכיון דהכי הוא [אמאי] סמכו דורות האחרונים לכתוב כן. ונ"ל דסמכו אהא דתני' (ב"מ ק"ד ע"ב) ר' יוסי אמר מקום שנהגו לעשות כתו' מלוה דהיינו כמפורש במציאת האשה אשר פירש שאינו מקבל הנדוניא אלא בשוי' דהיינו כמלוה שאין כותבי' אלא מה שמלוה ומה שמוסיף שליש [על הכתו' הוא] לפי שמרויח בהן גובה מלוה כלומר גובה הכל מה שכתוב בכתו' מקום שנהגו לכפול מנהג החתן לכפול שאם מכנסת י' ליט' כותב כ' ליטר' כשבאת לגבות אינה גובה אלא י' ליטר' כמו שהכניסה [נהרבלאי גבו] תלתא שמנהג חתני מקומו היו רגילי' לכתוב כשמכנסת לו י' ליטר' היו כותבי' ל' ליטר' בכתו' וכיון דבמנהגא תלי' מלתא י"ל שנהגו וחשו דורות האחרוני' לתקנת בנות ישראל שלא יהו קלות בעיני בעליהן להוציאן ותקנו לכתו' קטנה [כגדולה] והשוום כולם לכתוב נדוני' שוה וגם תוס' שהוא מוסיף תקנו בשוה לקטן כגדול ומה שגובה ענייה כ' ליטר' בנדוניתה כמו העשירה זהו מפני שקונין ממנו על כל מה שכתוב בכתו' ומשעבד נפשי' [כמרימר ב"מ שם] דמגבי שבחא כלומר כל מה שכתב בכתו' הי' מגבי לאשה אע"פ שנהגו במקומו לכפול. וא"ל רבינא והתני' לכפול גובה מחצה ל"ק הא דקנו מיני' גביא הכל וברייתא דלא קנו מיני'. ומה שכותבי' בכתו' מאה ליטרי' דהיינו מאתים זקוקי' כל ליטר' היינו של ברזל שהוא ב' [מנים] וא"כ ק' ליטר' הינו מאתים זקוקי'.
1