תשובות מהר"ם, דפוס פראג תער״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 675
א׳תרעה. וששאלת ועוד היו חלונות פתוחות כהלכתן לחצר זו ובקש שמעון לסותמן ואמר כשקניתי היו סתומות ולאחר [שלקחתי] פתחן ואמור רבנן ישראל הבא מחמת הגוי הרי הוא כגוי וטוען ראובן ודאי היו סתומות ואני סתמתים ולא סתמתי אותם אלא בשביל אותו הגוי שהי' מציץ לחצרי ועתה שעזרני המקום אני חוזר ופותחן ותדע שכך הוא שלא היו סתומות לא באבנים ולא בלגנים ולא פרץ פרצה אלא חוטטו בעץ. נראה שאין לראובן לפתוח אותן חלונות דמי יאמר שבמה שטוען הוא מהיזק ראיה שאותו גוי היה מיתזק [ועל] ההיזק ראי' של שמעון אינו חש דכל היזק ראי' שאמרו חכמי' בין [בלא יחפור (כ"ב ע"ב)] בין בסוף חזקת הבתים (בבא בתרא נ"ט ע"ב וס' ע"א) כולן היזק ראי' ישראל בישראל הוא ואם אינו חושש להיזק ראי' של שמעון יש לו לחוש להזיקו של ראובן שלא יציץ ויראה את שמעון ועל המזיק [להרחיק] את עצמו.
1