תשובות מהר"ם, דפוס פראג תער״טTeshuvot Maharam, Prague Edition 679
א׳תרעט. ראובן השכיר ביתו ללוי [לעשר] שנים ונתן לו לוי כל שכירות של י' שנים והיה באותו בית ב' שנים וקנה לו לוי בית אחר ונכנס בו והשכיר אותו בית לשמעון וראובן טוען לשמעון מה אתה עושה בביתי ושמעון משיב מלוי שכרתיו ששכרו ממך וראובן משיב אין רצוני שתהיה בביתי. דין זה פסוק (ב"ב ל' ע"א) מההוא דא"ל לחברי' מאי בעית בהאי ארעא א"ל מפלוני זבנתי דזבנה מנך א"ל לאו את מודית [דארעא דידי הוא] את מינאי לא זבנת א"כ לאו בע"ד דידי את ואמר [רבא] דינא קא"ל ה"נ דינא קאמר ראובן ואי טעין לוי הראשון תן לי שכרי שנתתי לי' שנים יאמר [הא] ביתא קמך ודר ביה ואחר איני רוצה שתכניס בו ואפי' אם לא נתן לוי כל שכירות מעיקרא חייב לתן עתה שמשעה שהחזיק [לוי] בבית נתחייב בכל השכירות ונקנה לראובן דתניא כשם [שקרקע נקנית] כו' ואר רב חסדא במרובה (ע"ט ע"א) שכירות קרקע ואפי' במסירת מפתח לחוד קנה לוי הבית וזוכה ראובן בשכירות דאמר ר' יהושע [בן לוי] (ב"ק נ"ב ע"א) המוכר בית לחבירו [כיון] שמסר לו המפתח [קנה] הלכך זכה ראובן בשכירות אפי' הוא ביד לוי וכגון אם אינו מוצא להשכיר ביתו באותו שכר עצמו [אבל מוצא להשכיר ביתו באותו שכר עצמו] לא יתן לו לוי אלא שכר שנים שדר בו ומכאן ואילך ישכירנה לאחר ויקח שכרו דת"ר בהשוכר [את] האומני' (ע"ט ע"ב) השוכר ספינה ופרקה לה בחצי [הדרך] נותן לו שכר חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומות כו' ואי לא משכח שקיל מראשון גבי בית נמי ל"ש ובלבד שיודיעוהו השוכר ל' יום קודם ימות הגשמי' ואם לא הודיעו ויצא בימות הגשמים חייב לתן לו כל שכרו של ימות הגשמים כדתניא בהשואל (ק"ב ע"ב) כשם שמשכיר צריך להודיעו כך השוכר כו' אבל הכא שראובן נקט שכירתו בידו וכבר זכה בו קנאו ואין [לוי] יכול לומר ]תחזרנו] לי ותשכיר ביתך לאחר שהרי זכה ראובן במה שבידו וכשיוצא [לוי] מן הבית עמד הבית בחזקת המשכיר [דקיי"ל] כרב נחמן דאמר קרקע בחזקת בעלי' עומדת בפ' השואל (ק"ב ע"ב) ולא בחזקת לוי השוכר ולמי שישכירנה ראובן תהא מושכרת ואין לוי יכול לומר כיון שנתתי השכירות [כל] ימי שכירותי תהיה בדודה מאין יושב שלא ע"מ כן השכירה לו ששאייה יוכת שער אלא ביתא מיתבא יתיב. ונ"ל דמצינו למילף דין זה ממתני' דהמפקיד (ל"ה ע"ב) השוכר פרה והשאילה לאחר וכו' א"ר יוסי תחזור פרה לבעלי' וכן הלכה וכמו שהשוכר [המשאיל] לאחר איבד זכותו וחזרה פרה לבעלי' כן שוכר ומשכיר תחזור פרה לבעליה והוא אבד מעותיו. וה"ה אם לא מתה תחזור פרה לבעלי' מיד השואל ואבד השוכר מעותיו לפי ששינה ועבר על דעתו של בעל הפרה ה"נ לגבי בית אבד לוי השוכר מעותיו לפי ששינה ועבר על דעתו של בע"ה וכי היכא דמשכיר בית לחבירו ונפל אין חייב להעמיד לו בית אחר וגם אינו חייב [להחזיר] שכרו כן נמי היכא דיוצא מאליו מן הבית כי הכא אין המשכיר חייב להחזיר לו שכר שנתן לו עכל רבינו אבן. ורבינו ז"ל הביא ראי' דאמר בפ' כל גט (כ"ט ע"א) כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר. ומורי הביא ראי' ממתני' דגט פשוט (קע"ב ע"א) שני אחין אחד עשיר ואחד עני הניח להם אביהם מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע עשאן לעצמו [עשיר] אומר לעני קח לךם עבדי' וירחצו במרחץ וכו' משמע דלא מצי א"ל אחיו העני אני רוצה להשכיר [חלקי] לאחר בשכירות דמצי א"ל אחיו העשיר א"א שירחץ אחר במרחצי עיין ברמז תרס"א.
1