תשובות מהר"ם, דפוס פראג תש״דTeshuvot Maharam, Prague Edition 704
א׳תשד. בפ' מי שמת (בבא בתרא קנ"ד ע"ב) [לימדו ליה אנן] זוזי יהיבנן [לנוול ולנוול] מכאן א"ר דיש להוכיח דאדם הטוען על אשת חבירו דלא מצי בעלה למימר אינו רוצה שתתבזה אשתי בב"ד דלאו טענה היא דמצי א"ל נתתי לה את שלי תתבה ותתבזה ואי לא ניחא לך בבזיונה תפרע עבורה כי הכא דהני לקוחות מצי למימר זוזי יהיבנ' [לינוול] הלכך לאו כל כמיניה למטען האי טענה איני רוצה שתתבזה אשתי בב"ד כגון ההיא דפ' [אלמנה] ניזונית (צ"ז ע"ב) [שמוכרת] שלא בב"ד דהנכסים שלו הם משום הכי אנן סהדי דלא קפיד בהא [כדי] שלא תתבזה אשתו בב"ד. ומצאתי בתשו' הגאונים ששאלו לפני רב יהודאי גאון ראובן המפקיד זוזי גבי לאה ולא אנתת גבר הות ולבתר כן אנסיבת ותבעי' מינה ואזל בהדה לבי דינא ונפל' שבועה עליה אית [כאן] דינא לאשבועי' והיא אשת איש או לא כך ראינו כיון דהויא א"א לא משתבע ואי אמר בעלה לא מפקינן אנתתי לבי דינא לא מפקי' לה שלא תתננה על בעלה והיינו דאמור רבנן (ב"ק פ"ז ע"א) האשה [והעבד] פגיעתן רעה החובל בהן חייב והם שחבלו באחרי' פטורי' ומשלמי' לאחר זמן ואי מצטרכי למכתב פסק דין [כותבי'] דאי הויא פנויה משתבע לי' דקתני נתגרשה האשה חייבת לשלם ואי לא דאמר ניהא לשמותי על מאן דאפקיד גבה והיא כפרה בב"ד לא יהיבנן ליה רשותא אבל איעבד מנפשי' עבד. ואני ברוך איני רואה הדבר כלל כי משנה מפורשת היא (כתו' ק"ד ע"ב) מי שהלך למדה"י ואשתו תובעת מזונות [חנן] אומר תשבע כ"ש אם אחרי' באי' עלי' לפרוע והיא כופרת שמשביעי' אותה על כרחה ועל כרחו וכי בשביל כך יאבדו ממונו שאינו רוצה שתתבזה אשתו א"כ כל אשה שיש לה בעל תגנוב ותגזול ותכפור ותאמר א"א אני ואיני נשבעת ואין חילוק בין א"א לפנויה אלא היכא דאין לה [במה לפרוע] כגון גבי חבלה דאמר פגיעתן רעה לפי שאין לה במה לפרוע דמסתמא אמרי' מה שקנתה אשה קנה בעלה אבל אם אד טוענה פקדון הפקדתי בידך או מנה הלויתיך למה לא תחזור אם הוא בעין או אם תכפור למה לא תשבע שאין [בידה] משלו והא לא קתני פגיעתן רעה הן שגזלו [מאחרי' פטורי'] אלא חבלות תנן ושרא להו רחמנא למאן דנפק מפוהון דא"כ נעלנו דלת בפני לוין מלשאת ולתת עם הנשים וכל מה שטוען על א"א כטוען על הבעל דמי שחשדה שנותנת את שלו לבעלה שלא כדין ותתבזה בע"כ של הבעל.
1