תשובות מהר"ם, דפוס פראג תש״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 706
א׳תשו. ראובן קבל על אשת שמעון ואמר אלמנה [היית ובקשת] ממני לזווגך לשמעון ונדרת לי חצי זקוק ולקחתי שמעון בדברי' עד שנאות לך ונשא אותך תני לי חצי זקוק והיא כופרת הכלואומרת אדרבה בקושי גדול בקשוני קרובי שנתרצתי ולא אתן לך כלום ובאו לדין ודנו הדיינים לפוטרה בלא שבועה וראייתם מהגוזל בתרא (קט"ז ע"א) ול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו כו' ואע"ג דקתני סיפא נותן לו שכרו משלם הא מוקמי' ליה [בצייד] כו' ה"נ מאחר ששמעון היה דר אצלה בעיר ולא טרח אלא בדברים מה שכר ראוי לתת על זה וגם שאלו לרב ז"ל ושיב דלא דמי דהתם אנן סהדי בשכר [המעברות] שאין אדם עשוי לתת דינר [מש"ה] אין בכך כלום ויאמר משטה אני בך ומעשי' בכל יום בסרסורים דבטורח מועט מרויחי' הרבה בשכר פעולתם [ואי' באיכה] רבתי (פרשה א') [את בפרוטי] ואנא ברגולי כו' והא דאמר (ב"מ ס"ו ע"ב) כל דאי לא קני ההוא אין לומר בשכר פעולה ושאלו כמו כן לרבינו שמחה ואמר ודאי מעשי' בכל יום להרבות בשכר שדכנים וכן כל סרסרות לפי חיבת המקח והרי הוא ככל פועל ששכר טרחו נוטל ואין כאן דין אסמכתא כי קונה שכרו בפעולתו דומי' דהרי את מקודשת לי ע"מ שאדבר לשלטון (קידושי' ס"ג ע"א) הדבר ידוע שאין בדבורו שוה פרוטה אם לא שיתפייס השלטון על ידו אע"פ שאין בידו וחשבי' שכר דבורו כמו עשה לי שיריים ואקדש אני לך (שם מ"ח ע"א) [דמילי חשיבי כדנרי] ומחמת חבת המקח מרבה שכר גדול לסרסורים ע"י דבור אחד. ומורי הר"ר שמואל מבבנבערק הסכים גם לדעתם וכ' [דבירושלמי] דמס' שביעית [פ"ח] מביא הא דתני' השוכר את הפועל להביא יין לחול וכו' ואם הביא חייב לתן לו שכרו ואם לא הביא כו' אבל אם אמר ממקום פלוני בין הביא בין לא הביא חייב לתן לו.
1