תשובות מהר"ם, דפוס פראג תש״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 708
א׳תשח. על אודות ראובן שקבל עליו ב' עדים שנגעו בעדותן ולאחר שהעידו עליו בב"ד רצה לפוסלם יען כי נגעו בעדותן נראה דראובן אינו יכול לחזור בו מאחר שקבלם והעידו בב"ד דהא אחר גמר דינו אינו יכול לחזור בו [דהלכה] כחכמי' (סנהדרי' ב"ד ע"ב) ועדים כגמר דין דמי כדאמרי' בפ' שבועת העדות (שבועות ל' ע"ב) והו"ל כההוא דיש נוחלין (קכ"ז ע"ב) עבדי גנבת וכו' [עד] רצונך השבע וטול ונשבע אינו יכול לחזור בו ומה גמר דין יש לשם או מי ישב בדין אלא ודאי כל דבר שאין אחריו עוד כלום כגון העדאת עדי' דתו לא מצי מסחדי בענין אחר דכיון שהגידו שוב אינן חוזרי' ומגידי' וכן כשנשבע הבע"ד ע"פ שכנגדו הו"ל בגמר דין גבי דייני' שמשאמרו איש פלוני אתה זכאי כו' שוב אין רגילין לשא ולתן בדין. ועוד נוהגין בכל המלכות שאם יש ליחיד דין ודברי' עם הקהל עבור המס שהוא צריך לתן המס ואח"כ יתבע את הקהל לדין כי הקהל רוצים להיות מוחזקי' בכל שעה. וראי' אני מביא להם מהא דאמר פ' איזהו נשך (בבא מציעא ע"ג ע"ב) מוהרקיהו דהני [בטפסא דמלכא מונח] כו' ודינא דמלכותא דינא וא"כ כגון השר שרגיל לגבות מס שלו משלם ביחד הרי חלק כל או"א כגבוי דמי ואם באת המלכות לשנות לטור א' מן הקהל או להקל עליו לא כל הימנו ואין זה דינא רמלכותא אלא גזילה דמלכותא ולא אדונים בדבר זה. ועוד שכל הקהל שותפי' במס ושותף אינו חולק שלא לדעת חבירו ורשאין בני העיר להסיע על קיצותן כ"ש לגבות ממנו המס והבא לשנות עליה הראי'.
1