תשובות מהר"ם, דפוס פראג ע״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 73
א׳עג. אלופי ומיודעי הר"ר ברוך הכהן ששאלתני על הלואת מעות הקדש ברבית קצוצה אומר אני כי [היא] מצוה הבאה בעבירה נתכוין לדבר מצוה ובא לידי [כמה עבירות] למלוה וללוה ולערב ולעדים דבס"פ החובל (בבא קמא צ"ג ע"א) משמע דאסור גבי ארנקי של צדקה דאתא לפומבדיתא עד לשמור ולא לחלק לעניים ולא קא ממעט מעות צדקה מדכתי' רעהו כי יתן איש אל רעהואלא מלשמור ש"מ דמעות של צדקה דקיימי לעניים קרי להו רעהו ואחיו א"כ הוי נמי בכלל לא תשיך לאחיך [נשך כסף] וגו'. אמנם ידעתי כי בעונות שרבו [פשט הדבר להיתר] בכל מלכותינו שמלוים מעות צדקה ברבית קצוצה והגבאי' המלוים חוטאים ולא להם והמכשלה הזאת תחת ידיהם ואין בי כח למחות וכ"ש שקשה גזל הנאכל ואין להאריך בדר [מוטב] שיהו שוגגים ואל יהו מזידי' כשם שאסור שלא להוכיח בדבר הנשמע כך אסור להוכיח בדבר שאינו נשמע [ואפי' זה שכתבתי לך לא הייתי כותב לאחר אך חיבתך עלי החליפה השורה] ועוד לאפרושי מן האיסור מכאן ולהבא שלא יעשו עוד. אך לענין [להשיב הרבית] לא אשתדל להשיב כדפרי'.
1