תשובות מהר"ם, דפוס פראג ע״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 76
א׳עו. אין לי קלף, להשיב לשר האלף, ה"ר יודא שי' ששאלת על העושה ב' ימים יום הכפורים ובשנה האחת אירע יום שני ערב שבת אם יקנה קמחו לאחרים ואחרי' יעשו לו [כדאי' פ"ב דביצה י"ז ע"א] לא דמי אם התירו בכך מיו"ט לשבת [דמדאו'] צורכי שבת נעשים ביו"ט אלא מדרבנן הוא דאסרו מהני טעמא דבריש פ"ב דביצה לא נתיר מיוה"כ לשבת [דמדאו'] אסור ובכרת הלכך לא שרי ע"י הערמה. מיהו הוא מותר לאכול מה שבשלו אחרי' לצורך עצמן דאפי' ר' יוחנן הסנדלר דאמר (חולין ט"ו ע"א) מעשה שבת קודש הוא ואסור ה"מ במזיד דאיסור עבדי וכתיב מחלליה במזיד אמרתי לך ולא בשוגג ובנדון זה כיון דלא קרינא ביה במבשל מחלליה מות יומת דבהיתר גמור הוא עושה אפי' בא לימלך היינו מורין לו לכתחילה לבשל דליכא לא איסור דאו' ולא קנס דרבנן אף לר"י הסנדלר וכ"ש לר' יודא ולר"מ דקיי"ל כותי' דשרי אבל היכא דמתכוין המבשל להרבות בשבילו אסור כדאמר פ' כל כתבי (שבת קכ"ב ע"א) גוי שלקט עשבים מאכיל אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור. מיהו היכא דלא נתכוין להרבות בשבילו מותר אמנם במכירו צ"ע אם מותר לאכול מבישולו או לא כיון דמסיק התם בד"א שאין מכירו אבל מכירו אסור. ואין סברא לחלק ולהתיר משום דהתם איכא למיחש טפי משום דשבת שכיחא ואיכא למיחש [אבל הכא דלא שכיח ליכא למיחש] שמא ירגילנו ביוה"כ אחר שבע"ש דהא לא מפליג במכירו בין מצוי אצלו לשאינו מצוי אצלו דבכל ענין אסור דלא פלוג רבנן. מיהו נראה דהא דאסרי' במכירו ה"מ בגוי דלא קפיד אלפני עור אבל בישראל המבשל ליכא למיחש שמא ירבה בשבילו ויאכילנו דאלפני עור לא עבר ומעשה הי' ברבי שמעיון מיונב"ילא שאכל מהרינג"ש שצלתה גויה בשבת לצורכה ואסר לו רבי' יצחק דכיון דמכירו ואפי' בפעם ראשונה שמא ירגילנו לשבת הבאה מאיר בר' ברוך זלה"ה.
1