תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשע״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 772
א׳תשעב. ראובן משכן ספר לשמעון וכשבא לפדותתו טען שמשת בספר שלי וטשטשת אותו ושמעון משיבו קריתי בו ושניתי בו אבל לא חסרתיו מן דמיו כלום וגם העידו שלמד בו. דין זה פסוק ממתני' (ב"מ כ"ט ע"ב) וכן המפקיד ס"לת אצל חבירו גוללו כל י"ב חדש ופותחו וקורא בו [ואם בשבילו פתחו אסור ואמרי' פותחו וקורא בו] [מאי עבידתא] גבי' ותו אם בשבילו פותחו אסור האמרת פותחו וקורא בו ה"ק אם כשהוא גוללו פותחו וקורא בו אז מותר ואם בשבילו פותחו אסור אלמא אסור להשתמש בספרי' של פקדון וה" לספר של משכון [דאיקרא] פקדון ומנא תימרא [דתנן] (שבועות מ"ג ע"א) המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון וא"ל סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה כו' [עד] מי נשבע מי שהפקדון אצלו שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון אלמא משכון איקרי פקדון. [וכיון שיש עדים ששלח יד בפקדון נפסל מלשבע וישבע ראובן כמה חסרו ויטול] ואם טענו עוד ראובן שום תביעה שמוטלת שבועה על שמעון ישבע [ראובן] לאותה שבועה ויול. אבל [אם] אין עדים שלמד בו מתוך שיכול לומר לא הגיתי בו [ולא] למדתי בו ולא חסרתיו מדמיו [נאמן] וישבע שלא [חסרו] מדמיו אע"פ שהודה ששלח יד בפקדון שאין אדם משים עצמו רשע [ואפי'] אם התנה שמעון בשעת הלואה להשתמש בו בספר אסור דאמר רב יוסף בר מניומי א"ר נחמן (ב"מ ס"ד ע"ב) אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו א"צ להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות שכר משום דמחזי כרבית ה"נ שימושו בספר מחזי כרבית.
1