תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשע״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 773
א׳תשעג. ראובן ושמעון קנו פרקמטיא בקולוניא בשותפות והוליכה שמעון למיינצא וראובן נשא שם כשבא שמעון למענ"ץ הוצרך לחלקו והלך וחילק בינו לבין עצמו ומכר חלקו ביוקר כשבא ראובן [תבעו] הוא חלקו ואמר לו לא יפה חלקת ומה שמכרת לי ולך מכרת ומה שנשאר לי ולך נשאר ושמעון משיב בשוה חלקתי וחלקי במזלי נמכר ומה שנשאר לך אם הוזלה במזלך הוזלה. דין זה פסוק מאיסר ורב ספרא עבדו עיסקא בהדי הדדי אזל ר"ז פלג בלא דעתי' דאיסר באפי בי תרי אתו לקמי' דר' אבא א"ל אייתי תלתא או תרי סהדי דפלגת קמי' תלתא כו' (ב"מ ל"א ע"ב) דבעי' חלוקה בפני [ב"ד] שהן שלש ואפי' הדיוטות אבל בפני שנים לא הוי חלוקה וכ"ש בינו לבין עצמו הלכך הוי כאלו לא נחלק ומה שמכר לשנים מכר והנשאר לשניהם נשאר אבל אם מכר שמעון חלקו בזול מפני שהי' צריך למעות [חלק] הנשאר לראובן הוקר ושמעון הוא דאפסיד אנפשי' ושלא כדין עשה שחלק ומכר שאם הי' רוצה ראובן יכול לעכב שלא יחלוק כדאמר רבא (ב"מ ק"ה ע"א) הני בי תרי [דעבדי] עיסקא בהדי הדדי [ורואה] שנתייקר הסחורה וא"ל חד לחברי' תא פלוג [כלומר] נמכור עתה ונחלוק וא"ל אידך נרווח טפי כלומר נמתין עד שתתיקר יותר דינא הוא דמעכבי ולא יחלוק וכיון דמצי מעכב ראובן שלא ימכור שמעון שמכר שלא כדין לעצמו הפסידו. ואם טענו ראובן החלק שחלקת לעצמך הרי יפה משלי והפסדת לי כי אם חלקת בשוה הייתי מרויח יותר יש לו [לשמעון לשבע] שחלק בשוה או להביא עדי'. אבל שותפות של כל דבר שהוא שוה ואין אחד מהן יפה מחבירו או זוזי [שהם שוי' שכולם טובים לצאת בהוצאה או כולם] שקולים חולק שותף בלא דעת חבירו ובלא ב"ד כדאמר (ב"מ ס"ט ע"א) הנהו בי תרי כותאי דעדי עיסקא בהדי הדדי אזל חד מיניהו פלג [זוזי] בלא דעתא דחברי' אתא לקמי' דרב פפא א"ל מאי נ"מ לך מיניה הכי אמר רב נחמן זוזי כמאן דפליגי דמי [לשנה] זבנו חמרא בהדי הדדי קם אידך פלג בלא דעתא דחברי' אתא לקמי' דרב פפא א"ל מאי נ"מ לך מיניה הכי אמר רב נחמן זוזי כמאן דפליגי דמי [לשנה] זבנו חמרא בהדי הדדי קם אידך פלג בלא דעתא דחביר' אתא לקמי' דר"פ א"ל מאן פלג לך א"ל קא חזינא דכל בתר דידי קא אתית מר א"ל ר"פ כי האי ודאי צריך לאודועי דזוזי מי [שקל טבי ושבק חסירי] א"ל לא חמרא כ"ע ידעי דאיכא דבסיס ואיכא דלא בסי' ושמא חלקת שלא בשוה ולא הי' לך לחלוק אלא בפניו או בפני ג' שהם ב"ד.
1