תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשצ״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 798
א׳תשצח. כתב רבינו אבי"ה אם ישראל השאיל ערבונו לגוי והשכינו ביד ישראל ברבית לצורך עצמו ואח"כ לא [פדה] הגוי את ערבונו לפי שהוא אנס והלך הישראל עצמו ופדאו מותר הישראל לקבל הרבית מישראל דהוי כמכרו לו אבל [אם] ישראל חייב מעות לגוי ונתן לו משכון התם ודאי לצורך ישראל לוה אע"ג דאין שליחות לגוי נראה דאסור כיון שמיד ישראל בא הרבית. אבל רבינו יצחק ב"ר שמואל ורבי' יצחק ב"ר אברהם הם כתבו להתיר על זה. ואם ישראל השאיל ערבון לגוי והגוי אין רוצה לפדותו לפי שהוא אנס אין ישראל המלוה יכול לעכב ולומר איני [מחזירו] אלא לגוי דלא יהא אלא גזלן שנטל מזה ונתן לזה וכל זמן שלא נתייאש הימנו והוא בעין ודאי יחזיר לו בע"כ ה"נ ל"ש וכ"כ מאור הגולה. ומשם משמע דודאי אם הגוי אלם שאין יכול ישראל זה לעכב מלתן לו הערבון לגוי אז נראה שיחזיר ישראל המלוה את המשכון בלא רבית. אבל אם הגוי אינו אנס כיון שיכול לעכב הערבון עבור הרבית יעכב המשכון. ואם [ישראל זה] רוצה לתן בשביל ההגוי מותר לה לקבל שהרי ישראל שלוחו [הוא] לא לוה.
1