תשובות מהר"ם, דפוס פראג תת״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 802
א׳תתב. וששאלתם על שנים שהיו בפונדק וזבן חד מנייהו עיסקא מידי דכייל או מידי [דמימני] ואמ לחברי' איתא וסייע בהדי בין בחנם בין באגרא וסייעיא והוי ביה חריפותא [והטעה] לגוי בין במדה בין במשקל בין במנין מעות. כבר הוי עובדא ואתו לקמי' דהלל הזקן ואמר להו זילו ומדדו ותקלו ומנו ומאי דפייש לכו פלגו בעקב דאלמלא דזוזי דהיאך [לא] הוית מטעי לגוי ואי [נמי] הוית מטעי לא הוי' [פיישפ והודו לו חכמים להלל ע"כ ובאיכה רבתי (פרשה א') נמי אמר גבי ההוא ינוקא אנא ברגלוי ואנת בפריטי ובהגוזל אמרי' (ק"ב ע"ב) הונותן מעות לשלוחו לקח בהן חטי' כו' [עד] כאן לאכילה כאן לסחורה ור"ת לא פי' מאיזה טעם חזר בו ואמר שהכל לבעל המעות ונראה לרבי'] ש"ם שנוכל להבין דבר זה ממה ששאל רש"ם לר"ץ וענה לו ששלח לו גוי שחייב לישראל והלך חבירו ואמר לגוי פרע לי המנה ולא אמר לו יותר ושאל אם הישראל חייב לשלם והשיב ר"ץ שהוא חייב דגרם לו ההפסד שאין הגוי רוצה לשלם על ידו ודמי למוכר שט"ח וחזר ומחלו שחייב לתן לו ההפסד משום דינא דגרמי א"כ נוכל להבין גבי טעות שאין המשלח מפסיד בדבר משלו ויש לו כל [חובו] והשליח ]הפסיד] דהוי הכל לשליח ואם בא מעש לפניך מ"מ אל תדון שיהא לשליח ונראה לרש"ם דספק ואיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי.
1