תשובות מהר"ם, דפוס פראג תת״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 803
א׳תתג. אשר שאלת על ראובן אשר שלח שמעון לקבל מעות מן הגוי וטעה הגוי נ"ל שיחלקו בין שניהם דהוי מעות מכר שיש לו קצבה דאמר (כתו' צ"ח ע"ב) הוסיף לו אחת יתירה ר' יוסי אומר חולקי' ומוקמי בדבר שיש לו קצבה אבל בדבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות. וטעמא דאמר חולקי' לפי שבעל המעות כיון דקבל מעותיו שהגיד בקצבתו מה לו בטעות השליח אלא אמרי' הואיל וע"י מעותיו נשתכר יהיב ליה פלגא [ה"נ] גבי טעות [חשבון דהא שוה מנה ומאתים] טעות הוא ומוקילה בתלמוד ירושלמי כגון שקבל עלי' לוקח וטעמא דהכל לבעל המעות משום דאין לו קצבה דזוזא דאינש עבדי לי' זוזא הא בדבר שיש לו קצבה חולקי' אפי' בטעות ואפי' אם היה שכיר שלו כיון דהשכירי' שלנו אינם שכירי [יום ואין] הבעלי' מקפידי' על [הגבהת] מציאה עם מלאכתו והוי [כמגביה] מציאה עם מלאכתו ותדע דאלו מצא ארנקי בשוק לא זכה משכיר ועוד דמהדר קא הדר ביה שהרי אומר זכיתי מכלל דהדר ופועל יכול לחזור בו ע"כ תשו' ר"ת שהשיב לר' ישראל יעקב ושוב חזר בו דכל טעות בין ע"י מקח בין ע"י מנין הכל לבעל המעות ולר"ץ נראה שהכל לשליח שאם גנב וגזל והטעה את הגוי מה טיבו של בעה"ב בזה ואפי' חולקי' אין שייך לומר משום דע"י מעותיו נשתכר ולא דמי לשאר טעו שנותן הכל בשביל מעות שסבור שהמעות שוות כל מה שנותן לו אבל הכא טעות בעלמא הוא ודבר בפני עצמו הוא תדע דהא סברא הוא שאם הי' רוצה הי' מחזיר לגוי מה שהטעוהו שזו [תימה] לומר שלא הי' יכול להודיע ולחזור [לו].
1