תשובות מהר"ם, דפוס פראג תת״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 808
א׳תתח. ראובן הלך למדה"י והיה לו אצל שמעון בית וסגרו והלך לו ובא שמעון ונשתמש בו כל ימי היותו במדה"י ובחזרתו תבעו שכר ביתו שנשתמש שבו ושמעון משיבו אע"פ שנשתמש בו לא הי' צריך לו כי הי' לי בית דין וזה פסוק מהא (ב"ק כ' ע"ב) הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר או א"צ היכי [דמי] אילימא בגברא דלא עביד למיגר וחצר דלא קיימא לאגרא זה לא נהנה וזה לא חסר הוא מהכא שמעי' זה לא נהנה וזה לא חסר פטור אלא בחצר [דקיימא] לאגרא שהעמידוה בעלים לכך שהיה משכיר לאחרים וזה שדר בו [עבוד] למיגר שאין לו בית אם לא ישכיר זה נהנה וזה חסר והא ודאי [חייב] להעלות לו שכר לא צריכא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא עביד למיגר מאי מצי א"ל מאי הסרתיך או מצי א"ל הא [אתהנית] ומסקי' זה נהנה וזה לא חסר פטור וכ"ש שמעון זה שלא נהנה שהרי הי' לו בית וראובן [לא] חסר שהי' ביתו מוסגר שהוא פטור והבית ישן הי' ולא מצי טעין השחרת כותלי וחסרתני אבל זה [לא] נהנה וזה חסר חייב כרבי יהודה (ב"ק שם) דאמר אף הדר לתוך חצירו של חבירו חייב מפני שמחסרו שישחיר את כותליו. וסוגי' דמתני' דהבית והעלייה של שנים (במ קי"ז ע"א) אם נפלה העלייה וכותלי הבית עומדי' [מרועעים] אין בעל העלייה יכול לכפות בדין את בעל הבית לסתור את כותליו ולבנותו כדי [שיוכל] לבנות את עלייתו אלא יורד ודר למטה בבית עמו ואם נפל גם הבית ע"ז שנינו אומר בעל העליי' לבעה"ב לבנות והוא אינו רוצה הרי בעל העליי' בונה את הבית כו' והיכא דאין לו לבנות [לא] לזה ולא לזה קיי"ל כר' נתן דאמר (ב"מ שם ע"ב) בעל עליי' נוטל שליש בקרקע ובעה"ב שני חלקים דהא רבא דהו בתראה פריש טעמי' וש"מ דסבר כותי'.
1