תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתט״זTeshuvot Maharam, Prague Edition 816
א׳תתטז. על עסק ראובן ושמעון שלקחו מקח מן הגוי ופרע לו מקצת הדמים והמותר נשאר לפרוע לו ואח"כ לא רצה הגוי להאמין לשמעון בחלקו ואמר שמעון לראובן לקבל עליו וקבל עליו ראובן לפרוע לגוי שאר הדמים ואח"כ נתן שמעון לראובן חלקו המגיעו לתן לגוי ונשמט ראובן מן הגוי ולא נתן לו כלום עד שהלך הגוי לדרכו ועכשיו אמר שמעון לראובן השב לי המעות שנתתי לך מאחר שלא נתת לגוי וראובן אמר אמין לי ואם הלך הגוי לדרכו אני זכיתי בו ואם יחזור אני אתןלו כך דעתי נוטה שאע"פ שלא האמין הגוי לשמעון אלא לראובן אין [ראובן יכול] לגבות משמעון כלום אא"כ פורע לגוי דאין המקבל גובה מן הלוה כלום אא"כ פורע למלוה אבל בזה יש לפקפק מי יימר שגוי שכחו ויכול ראובן לומר לא שכחו הגוי היום או למחר יתבע ממני בודאי אין [ראובן יכול] לומר כבר זכיתי לגוי ואין לך דין ודברים עמי דאין זכייה ושליחות לגוי הלכך יחזור. ופעם אחת נתן שמעון לראובן סרבל למכור בזקוק והלך ומכרו בב' זקוקי' ורצה [לעכב] לעצמו האחד ופסק הר' שמואל מבבנבערק שיש על ראובן לתת לשמעון הזקוק השני דמצי א"ל לתקוני שדרתיך כו' ואין לעשות סחורה בפרה של חבירו. תשובה ממני גרשם ב"ר יהודה לר' יצחק ב"ר יוסף. תשו' על שאילתך נרא שאין ראובן יכול לגבות משמעון כלום אא"כ פורע לגוי ואפי' נשא ונתן ואע"ג דאמרי' (ב"ב קע"ד ע"א) לא מיפטר לוה מיניה דמלוה עד שישא ויתן ביד אלמא כי נושא ונותן ביד אין למלוה על לוה כלום אלא על המקבל אפ"ה אין המקבל גובה מן [הלוה] כלום אא"כ פרע למלוה ואם הי' המלוה גוי או גר שאין לו יורשים ומת זכה שמעון במה שבידו ואין לראובן לגבות ממנו כלום מ"ט דלאו מלוה הוא ולא מידי יהיב לי' אלא דיניה כמו קבלן וכי אמרי' נשא ונתן ביד אין לחמלוה על הלוה כלום [היינו] שאין המלוה צריך לתבוע לוה אלא הקבלן פורע לו בין יש לו נכסים ללוה בין אין לו והקבלן חוזר וגובה מן הלוה אם יש לו נכסי' [ואם] אין לו מפסיד הלכך להיות [ראובן] זה כמלוה ולגבות משמעון בין פורע בין איננה פורע לא אפשר למימר הכי כי מלוה משוינן לי' אלא לגבי גוי הו"ל כשליח ששמעון א"ל לקבל עליו החוב במקום שמעון לפי שהגוי אינו מאמין לשמעון ואם כשנשא ראובן המקח מיד הגוי הי' נאנס קודם שיתן לשמעון לא הי' מפסדי אלא שמעון שהיה ראובן טוען לו שליחותך עשיתי וברשותך נאנס המקח ואתה תפסיד וכשם שלענין הפסד רחוק ראובן מההפסד כך לענין שכר אם מת הגוי רחוק מן השכר יהי' אבל לשוי' לענין שכר כמלוה ולענין הפסד [כשליח] לא אפשר אלא [לכל] מידי משוי' כשליח בין לשכר בין להפסד דלאו מידי דידי' הלוה אלא קבל עליו בחוב ודיני' כקבלן לגבי גוי וכשליח לגבי שמעון וזה שנתן שמעון חלק המגיעו מן החוב לראובן לפרע לגוי וראובן לא נתן לגוי [כלום] דינו כשאר שלוחים דעלמא אם ישנו לגוי יתנו לגוי ואם לאו יחזיר לשמעון [כדתני' גיטין י"ד ע"ב] הולך מנה לפלוני ובקשו ולא מצאו יחזיר למשלח ושטוען ראובן אני גרמתי להציל [מן] הגוי אינה טענה ומזל שמעון גרם ומשמיא רחימו עליה עיין בסי' תתכ"ג.
1