תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתט״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 815
א׳תתטו. ראובן הי' לו מערופיא של כומרים כמה שנים והאי ראובן צורבא מרבנן הוא ומלמד תורה לרבים בחנם והכירו תלמידיו בריוח שמרויח במערופיא ונכנסו להפסידו וקובל עליהם בקהל והפרישום בחרם מאותו מערופיא ונסתפק להם אם יש להפריש שאר ישראל [שאינם תלמידיו אותו מערופיא] מתוך שאילתכם [אינו] ניכר אם יש במקומכם דין מערופיא או לאו ואין אדם אחד יכול לכפות הקהל שינהגו לו מנהג לעצמו ואע"ג דאמר רב הונא (ב"ב כ"א ע"ב) האי בר [מבואה] דאוקי ריחיא ואתא בר מבוי חברי' ומוקי גבי' דינא הוא דמעכב עלי' דא"ל קא פסקת לחיותאי לית הלכתא כר"ה דהא אותיבתי' עושה אדם חנות בצד חנותו של חבירו כו' ואע"ג דאוקימ' [כתנאי הוא דאמר כרשב"ג] דאמר אף [לשכינו] כופהו [והלכה] כת"ק דרשב"ג דאמר [ולשכינו] אינו כופהו וה"מ במקום שלא נהגו אבל במקום שנהגו הכל כמנהג המדינה וה"מ בשאר אינשי אבל צורבא מרבנן [דעסיק] במילי דשמיא [מסתברא] למיעבד תקנתא כי היכא דלא תטרוד מגירסי' דאמר (ב"ב כ"ב ע"א) רב דימי מנהרדעי אייתי גרוגרות בספינה א"ל ריש גלותא פוק חזי או צורבא מרבנן הוא נקט ליה שוקא ואמרי' נמי (יומא ע"ב ע"ב) ר' יוחנן רמי כתי' ועשית לך ארון עץ וכתי' ועשו ארון עצי שטים מכא לתלמידי' שבני עירם מצוים לעושת מלאכתן. אבל מצאתי על אותו מערופי' של ישראל אין לישראל חבירו [לפייסו] ולשחדו כדי להפקיע מישראל דכתי' על שאול ועל בית הדמים אשר המית הגבעונים וגו' מתוך שהרג הכהנים שהיו מספיקי' להם מזון כאלו הרגו (יבמות ע"ח ע"ב) ויורד לחיי חבירו הוא וכו' ואמרי' (קידושין נ"ט ע"א) עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו נקרא רשע ואמר בפ' לא יחפור (בבא בתרא כ"א ע"ב) בר מבואה כו' מעכב עלי' דא"ל פסקת לחיתאי א"ל רבינא לרבא לימא ר"ה דאמר כר' יהודה ולא כרבנן דתנן ר"י לא יחלק קליות לתתינוקות שמרגילי' אצלו וחכמי' מתירי' אפי' תימא רבנן ע"כ לא אמרי רבנן אלא דא"ל אנא פליגנא אמגוזי את [פלוג שיוסקי] אבל הכא אפי' רבנן מודו דא"ל פסקת חיותאי מאלו הראיות נראה דאסור. ור"ת אומר דנכסי הגוי הרי הן כמו הפקר וכל מי שיכול להחזיר בנכסיו מחזיר והן שלו וכ"ש אינו גוזלו ואמר בב"מ (י' ע"א) מי שהניח פאה ובא עני ופירש טליתו עליה [ובא] אחר והחזיק בה זכה וכן נמי גבי מציא לפיכך נראה דמותר. (שאילת ר"ג מאור הגולה).
1