תשובות מהר"ם, דפוס פראג פ״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 85
א׳פה. אין פנאי להאריך לכם פניני בקצרה אשיב הנראה בעיני המלמד שחלה יקח שכרו משלם דקיי"ל פ"ק דקידושי' (י"ז ע"א) ע"ע שחלה שלש ועבד שלש אין חייב להשלים [וכל] פועל שהשכיר עצמו לזמן דינו כע"ע לכל מילי מדאמר פ"ק דב"מ (י"ג ע"ב) גבי מציאת פועל לעצמו וכו' עד וכי הדר ביה טעמא אחרינא הוא כי לי בני ישראל עבדים ]אלמא] דלעבד עברי דמי וכן קבלתי מרבותי מצרפת ואין להקשות א"כ כל פועל המשכיר עצמו עובר בכי לי בני ישראל עבדי' ולא עבדי' לעבדי' לא קשה דלעולם אינו עובר אלא כשמוכר עצמו כעבד שאינו יוצא [אלא] בשש דמשנה שכר שכיר הוא דכתיב כי שלש שנים כימי שכיר הלכך כיון דאינו יוצא אלא משנה שכר שכיר או ביובל או קודם לשש בגרעון כסף הלכך עובר אבל בציר מהכי שכיר מקרי עבד לא מקרי מ"מ כל קולי דע"ע יש לו לשכיר מק"ו דע"ע. דע"ע עבד איסורא ואפ"ה אקיל בי' רחמנא [גבי' כ"ש] שכיר דלא עבד איסורא דיש לו קולא לענין לחזור בחצי היום כעבד שיוצא בגרעון כסף ולחלה מקצת הזמן ועבד מקצת הזמן שאין חייב להשלים ושלום מאיר ב"ב זלה"ה.
1