תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתס״אTeshuvot Maharam, Prague Edition 861
א׳תתסא. ראובן ושמעון שותפי' היו והלכו למדה"י וחלה ראובן ונטה למות וקרא לשמעון וצוה לו תן לפלוני מנכסי שבידך כך וכך ולפלוני כך וכך ונפטר ראובן והניח חיים לכל ישראל ושב שמעון למקומו וכבואו הושיב ב"ד וסיפר דבריו לפניהם כאשר צוה ראובן ועשה [שמעון] ציווי המת ועכשיו תובעת אלמנת ראובן מן המקבל מה שנתן לו שמעון כי [אומרת] שלא [היה ראובן יכול לתן] כלום לפי שהכל הי' משועבד לה בכתובתה הדין עם מי. כך דעתי נוטה שאין אלמנת ראובן יכולה להוציא מיד המקבל כלום דדברי שכ"מ ככתובי' וכמסורי' דמי כיון דראובן אמר לשמעון תן לפלוני כך וכך מנכסי נעשה כמו שהמשיכה לו וזכה בהן המקבל ושמעון זה נאמן הוא בדבריו לפי שעד שלא הוציא הממון הושיב ב"ד וסיפר דבריו לפניהם ושנו רבותינו (תוספתא דב"מ פ"א) הודאת בע"ד כמאה עדים דמי ושליש נאמן משנים זה אמר בכך וזה אמר בכך שליש נאמן אימתי בזמן שהשלישות בידו אבל אין השלישות בידו הרי הוא ככל אדם. וא"ת הרי נשתעבד לה בכתובתה הא קיי"ל בע"ח [מאוחר] שקדם וגבה מה שגבה גבה דתניא בע"ח ויורש שקדם אחד והחזיק במטלטלין זזריז ונשכר ואי איא דמותיב מהא (ב"ב קל"ח ע"א) שכ"מ שאמר תנו ד' מאות זוז לפלוני וד' מאות זוז לפלוני אין אומרי' כל הקודם בשטר זכה לפיכך יצא עליו שט"ח גובה [מכולן] אלמא מה שגבה לא גבה הא ל"ק התם במקרקעי דקתני גובה מכולם ואי במטלטלי ימא ליה אנן מטלטלי אית לן ומטלטלי לבע"ח לא משתעבדי אלא ש"מ [מקרקעי] שוה כך וכך והב להו ש"מ. ונ"ל שכל הדברים ראי' למו' רבי' שמואל דמתנת שכ"מ מפקיע שעבוד הכתובה ודלא כפי' ר"ץ דאמר לא מפקיע. (תשובה זו הועתקה מספר הדינין מתשו' רבינו גרשם מאור הגולה).
1