תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתס״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 862
א׳תתסב. ראובן מת והניח אלמנה ונתן מה שנתן במתנת בריא בקנין גמור וזקוק ביד אשתו צוה לתת לאמו בשביל רפואתו והנה האלמנה תובעלת כתובתה וגם החמותה תובעת מכלתה מה שהוציאה בקבורת בנה וכלתה אינה חפצה לשלם. נראה שזכתה האם והדין חולק לכמה פנים אם ידוע שהיה בעת הקנייה [שכ"מ] ראוי לדעת שמה שנתן במתנה בריא כדי ליפות כחה נתכוין כדאמרי' מתנת [שכ"מ] שכתוב בה קנין כו' בפ' מי שמת (בבא בתרא קנ"ב ע"א) ומייתי לה בפ' אע"פ (כתובות נ"ה ע"ב) הלכך מה שתפסה האם [ממטלטלי מאשה] לא בעי קנין וכ"כ בתשו' רש"י שכ"מ נתן במשיכה לבניו ספרים והאלמנה רצתה לזכות מכח הכתובה נראה דזכו הבנים ונראה שאפי' מה שביד כלתה זכתה האם מה שהי' בעין בשעת הקנין [ואפי'] כסף שבכל מקום קנין סודר היינו חליפין [ואינו] משיכה ובשכ"מ אפי' בדבור בעלמא מתקיים כדאמר בפ' מי שמת (שם) ובפ' אע"פ (שם) [שאם אמר] הלואתי לפלוני [הלואתו] לפלוני ובבריא ליתא ופי' רש"י בפ' אע"פ משום דאין מטבע נקנה בחליפין ור"ץ פי' משום דאיו בעולם דמלוה להוצאה נתנה ותשבע האם שאין לה משל בנה אלא מה שהקנה לה ושאר תטול האלמנה בשבועה בכתובתה.
1