תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתפ״דTeshuvot Maharam, Prague Edition 884
א׳תתפד. וששאלת יעקב נשא לאה וילדה לו שתי בנות ובן והשיאו הגדולה לראובן בחייו והקנה נשאת לשמעון אחר מיתת אביה והבן גידל ונשא אשה אחר מות אביו והיה דואג בן אחותו של יעקב גדל בבית יעקב לימים נטרפה דעתה של לאה וחיה יעקב אחרי זאת זמן מרובה וסוף הוכה [וחלה] יום אחד וצוה את ביתו והיה דואג שם בביתו ונפטר יעקב לבית עולמו ונפטרה גם אשתו אחריו לזמן מרובה [חלה] בנו כשתי שבועות וציוה צואתו וחילק נכסיו לעניים והיה דואג שם לפניו ולא ערער לא בצואת יעקב ולא בצואת בנו כלום לימים אחר כל זאת נתחייב דואג לראובן חתן יעקב כך וכך ממון וגם חלה ראובן ונפטר לבית עולמו והניח אלמנה ובן קטן ובא אפטרופוס האלמנה והיתום ותבע דואג לדין מחמת אותו חוב שנתחייב לראובן חתן יעקב ענה דואג ואמר לא אתן כי לאה אשת יעקב צותה לי בחיי בעלה לקחת פרקמטיא בכך וכך דמים מן הגוים בני עירם ולהביא לה וכן עשיתי ולא פרעה היא ממון זה לא לי ולא לגוים ופרעתי אני לגוים משלי ועל אותו ממון תובע אני חוב זה ואין לו לדואג על חוב זה [לא] עד ולא ראיה ולא שום זכות שבעולם ולא ששמע מפיו ערער לא בחיי לאה ולא בחיי בעלה ולא בחיי בן יעקב ולא בחיי ראובן חתן יעקב. כך דעי נוטה שאין בטענת דואג ובתפיסה שלו כלום כי מי הזקיקו לקח מעצמו ממונו לתן לגוים בכדי [אלא] הי' לו להביא הגוים ליעקב וללאה אשתו להפרע מהם כי היכולת הי' בידם [והו"ל] דברים שאין בהם ממש לא מיבעי' זה אין ממש בטענתו אלא אפי' היה לו עדי' שפרע לגוים אין בכך כלום דאמרי' יעקב או לאה נתנו לו משלהם לפרוע לגוים ולא משלו נתן להם [דאמרי' (ב"ב קע"ד ע"ב)] ההוא ערבא דגוי דפרע לי' לגוי מקמי דלתבעינהו ליתמי מהו א"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אטמר אבימי מהגרוניא אפי' למ"ד [לא] חיישי' לצררי ה"מ בישראל אבל גוי כיון [דדיניה] בתר ערבא אזיל אי לאו דאתפסי' צררי מעקרא לא הוי מקבל עלה הלכך אין ממש בדבריו כדאמרי' ולדבריו מה ראי' הוא לפרע מראובן יותר משמעון אחיו והלא שניהם היו חתני יעקב ולאה אלא לפי שבא ממון ראובן לידו הכניס בו עין רעה שלא כדין ואפי' לדברי דואג שאמר שראובן ירש יעקב והלא לא [ראובן] ולא שמעון ירשו יעקב ולאה כ"א בן יעקב כי הירושה שלו היתה דקיי"ל אין לבנות במקום הבנים כלום הלכך בכל צדדי' אין בדבריו כלום.
1