תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתצ״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 896

א׳תתצו. ראובן נתן לשמעון פרקמטיא בחוב בל' חצאי' של כסף וקבע לו זמן לפריעת חובו ובתוך כך התקין שמעון דרכו ללכת למדה"י וכשהגיע זמן הפרעון תבעו ראובן לשמעון בקש שמעון להניח לו אותו ממון בעסק למחצית שכר להוליכו עמו ונתרצה ראובן בדבר ואמר לי' כן יהא והניחו בידו ואותו ממון לא הגיע ליד ראובן ולא ראוהו ולא נתייחד ולא ידע מקום המקח שנקח ממנו אלא שדברו הדברים ונתן ראובן לשמעון חצי זקוק להוצאות הדרך וקבל עליו שמעון כל הוצאות הדרך בפני העדי' וקנו מידו והלך שמעון לדרכו ופגעה בו מדת הדין ונטבע ולקחו בני חבורתו חבילתו וכל ממונו שהי' שם עמו ועשו לשמים והוליכו עמהם ומכרו מה שמכרו ולקחו מה שלקחו ובשובם הביאו הכל לפני ב"ד וב"ד מינה אפטרופוס ופרע לראובן חובו וכן לשאר בע"ח והוצרכנו לשאול אם יפה עשה אותו אפטרופוס שפרע לראובן כל חובו או לאו.

ב׳כך דעתי נוטה שמאחר שממונו של ראובן בא ליד שמעון מתחלה בתורת מלוה אע"פ שאח"כ אמר ראובן להניחו ביד שמעון בתורת עסק למחצית שכר לא נשתנה הדבר מתחלתו ולא יצא מתורת מלוה שהרי לא נתייחד ולא נראה לראובן לא הכסף ולא הנלקח ממנו ולא נודע לו מקומו אלא להוצאה נתנה דקיי"ל מלוה להוצאה נתנה אפי' בקידושין וכ"ש בממון הקל ע"כ ממונו של שמעון לפריעת ממונו של ראובן [הוא] ולא נכנס בעסק השותפי' כלל ועוד מצינו שאין המעשה משתנה בחליפת דברים דתנן [ב"ק צ"ג ע"א] האומר קרע כסותי שבר את כדי חייב [ורמינהו] עלה לשמור ולא לקרוע לשמור ולא לאבד לשמור ולא לחלק לעניים ואמר [רבה] ל"ק הא דאתא לידי' בתורת שמירה הא דאתא ליסי' בתורת קריעה אבל [היכא] דאתא לידי' בתורת שמירה אע"ג דהדר בי' וא"ל לקרוע לאו כלום הוא ובתורת שמירה קאי ה"נ בתורת מלוה קאי ולא משתני לעיסקא. ותו מהא נמי איכא למילף דתנן (ב"מ צ"ד ע"א) מתנה ש"ח להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם ונושא שכר והשוכר להיות פטור מלשלם ומשבועה. ואמרי' בגמרא ואמאי מתנה על מה שכתוב בתורה הוא ותנאו בטל ואמר במסקנא לעולם ר"מ היא ושאני הכא דמעיקרא לא שיעבד נפשי' הא שיעבד נפשי' לא מצי מתני ה"נ כיון דמעיקרא בתורת מלוה אתי לידי שמעון במילי' [ודברי'] לא פקע שעבודי' דראובן הלכך מה שנתן האפטרופ' לראובן אין להשיב ותניא (תוספתא מ"ש פ"ד) הי' מביא פירות מן הגורן לעיר הפריש תרומה ונתן לכהן מעשר ראשון ונתנו ללוי מעשר עני לעני אין מחשב עמהם דמי הבאה אלמא היכא דלא קרא עליהם שם בגורן במלתא קמייתא קיימי ה"נ כיון שלא נתייחד ממון העסק ולא הוברר באחריות של שמעון הוא ובתורת מלוה הוא עומד.