תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתצ״זTeshuvot Maharam, Prague Edition 897
א׳תתצז. ראובן ושמעון שותפי' היו ונתנו לגוי אחד ממון בחוב ומאותות ממון היו שני חלקים של ראובן וחלק השלישי של שמעון ומת הגוי ותבעה [הגויה] את המשכונות מראובן וכפרה בחוב וכראות ראובן כפר גם הוא במשכונות וחלקם עם שמעון לפי חובם ועמדה הגויה וקבלה על ראובן בפני הפחה ושופט העיר ודייני סדום וענה לה ראובן בפניהם שאין לה [בידו] כלום ונתן ראובן לשרים שוחד וחייבוהו שבועה ושמעון עזרו במתנת השוחד כפי חלקו ולא רצתה הגוי לקבל שבועה מראובן והביאה הדברי' לפני שרים גודולים מן הראשונים עד שעלה הדבר לממון גדול וא"ל ראובן לשמעון תן חלקך בדבר זה א"ל שמעון לא אתן לך כלום שדבר זה אנוס הוא שאונסי' לך השרים כי אין לה לגויה עליך אלא שבועה והם אינם רוצי' לקבלה מה אני יכול לעשות אלו הי' אונסי' אותי גם אתה היית עומד מנגד א"ל ראובן והלא כבר נתת חלקך פעם ופעמים א"ל שמעון זה שנתתי חלקי בטובתי נתתי שלא הי' הדבר גדול אבל עכשיו שגדל השוחד אין רצוני להשתתף עמך התפשר כמו שתוכל. התבוננתי בטענות ראובן ושמעון וכך דעתי נוטה שהדין עם שמעון הואיל והמשכנות לא היו שוים אלא כנגד החוב ואין לה לגויה על ראובן אלא שבועה וזו שאינה רוצה לקבל השבועה אונס הוא ויכול שמעון לומר לראובן כיון דקיי"ל (ב"ב מ"ה ע"א) דסתם גוי אנס הוא לך היא [דאפסידה] כדאמימר דאמר אמימר סתם גוי אנס הוא דכתי' אשר פיהם דבר שוא. עוד שבשעת החלוקה לא עשו שום תנאי ביניהם ראובן ושמעון להתפשר עם הגויה ע"כ אין לו לראובן על שמעון כלל. אי איכא [דמדמי] ההוא מעשה [לאחין] שללקו ובא בע"ח ונטל חלקו של א' מהם כו' (ב"ב ק"ז ע"א) לא דמי להדדי דהתם [בע"ח] כדין [טריף] מש"ה בטלה מחלוקת דכולהו חייבי' לפרוע חובות אביהם אבל הכא אונס הוא דהא לית לה גביה אלא שבועה הלכך ל"ד להדדי אבל אם רוצה ראובן לומר לשמעון הואיל ואין רצונך לתת בשוה אתפשר אני [ממנה] וגם [אתה] תתפשר עבורך אם [תתבע] הגויה [הרשות] בידו לומר כן ובלבד שלא יתכוין [לומר] שום דבר לגויה כדי להפסיד לשמעון זה.
1